מדוע כשמשעמם להם בחופשות הם מרבים לעשות זאת? איך זה שככל שמסבירים להם שהם אחים ושזה לא מתאים – בכל זאת הם ממשיכים ואפילו מגבירים הילוך?
למה הם באמת רבים?
1. ילדים רבים כי הם קרובים, ככל שיותר קרובים כך יש יותר התכתשויות. אנשים שגרים במדינה אחת לא ירבו לריב עם כאלו שגרים במדינה אחרת. אנשים שגרים בעיר אחת לא ירבו לריב עם אלו שבעיר אחרת. אנשים שגרים בבניין אחד לא ירבו לריב עם מי שבבניין אחר. ואלו שגרים באותו בית ימצאו יותר נקודות חיכוך מאלו שגרים בבתים שונים. ילדינו גרים באותה דירה, לפעמים באותו חדר. לעיתים חולקים אותו שלחן ואותם זוגות גרביים.
2. ילדים רבים כי הם לא למדו איך לפתור מחלוקות בדרך הנועם והטוב. יש להם נקודות מפגש כה רבות ואם לא ילמדו איך להיפגש נכון, הם יריבו. הם פוגשים זה את זה בתור למקלחת, ברצון לכבות את האור בלילה, בסדור החדר וביציאה מהירה לכיתה עם בוקר. בכל מקום מפגש הם חייבים לדעת להתמודד אחרת מהחיכוך הזה נוצרת בעירה.
3. ילדים רבים כי משעמם להם והם לא למדו מה לעשות עם השעמום שלהם.
4. ילדים רבים כי אנחנו, ההורים, מתערבים במריבה ולא מצליחים לפתור אותה.
איך אפשר לפתור את הבעיה?
1. הסירו מעל ראשכם את כובע השוטר. אל תרשמו דו"ח שאחר כך יסתבר שהוא נשען על מציאות משתנה.
2. הסירו מעל ראשכם את הכובע של השופט. אל תגיעו ותשפטו: למה עשית לו? למה לקחת לו? ראיתי שהתחלת? – ככל שיותר תשפטו, כך הם יותר יריבו.
3 הסירו מעל ראשכם את כובע הצייד. אל תיהנו מכך שתפסתם את הילד בקלקלתו. "הנה, גיליתי אותך, זה אתה שמתחיל כל היום!"
4הסירו מעל ראשכם את הכובע של המורה. אל תרבו לחנך את הילד במילים, אסור לעשות את זה! אינך מתנהג כמו יהודי.
מה כן לעשות?
1. להבין שילדים גם רבים. הריב הזה הוא וויכוח, שאם עושים אותו נכון, הוא טוב ומלמד לחיים. לא כל חיכוך בין הילדים הוא מריבה, לא כל הרמת קול בעייתית ולא כל דחיפה קלה היא אלימות. לא תמיד הכול הולך בנועם, גם אם אנו מאוד רוצים. אבל אם נבין זאת נוכל גם לקבל את הדבר ולא להיבהל מכל כלום.
2. אחים הם אחים זה נכון, אבל זה לא הופך אותם בהכרח לדומים. לא במראה וגם לא בהתנהגות. לכל אחד יש רצונות אחרים, מאוויים אחרים, תחביבים אחרים, ולכן כל אחד גם רוצה משהו אחר. אחד אוהב ללכת לישון בשעה מוקדמת, אחר בדיוק הפוך והנה לכם התכתשות. אחד אוהב לאכול בשר והשני לא, והנה קונפליקט. ברגע שהורים יבינו שילדיהם לא עשויים מקשה אחת וגם לא צריכים להיות עשויים כך, יקל עליהם לעזור לילדיהם לגשר.
3. לפעמים אחד הילדים כועס על משהו שקרה בחוץ, מי שיסבול מזה הם הקרובים אליו ביותר, חשוב להבין זאת ומכאן להתחיל לפעול. הוא לא כועס על אחיו, הוא לא שונא אותו, צריך לטפל במשהו חיצוני ואחר.
4. הפרידו בין הילדים בהסתכלות שווה על שניהם. אין אחד טוב ואחד רע. החיכוך שבין השניים גרם לבעירה. הפרידו אותם זה לצד זה וזה לצד אחר ומנעו המשכיות.
5. הקדימו רפואה למכה, תנו לכל אחד מהם את המקום שלו. דאגו שיהיה לפחות מדף מסודר לכל ילד להניח את חפציו, דאגו שהילד שמתרחץ לאט – ייכנס אחרי האחרים וכך הלאה.
6. דאגו שלא ישבו הילדים זמן רב מדי בטלים ממלאכה, הניחו להם חומרים ליצירה וספרים לעיון בקרבת מקום. תתפלאו כשתגלו כמה מהר הם מתחילים לשחק בחי צומח דומם כשיש בסביבה דפים ועטים בשפע.
7. ספרו לילדים סיפורים על ילדים שהסתדרו זה עם זה. תנו להם כלים להסתדר ביניהם.
8. בשום אופן אל תאפשרו הרמת יד בביתכם. זה הקו האדום מבחינתכם. למדו את ילדיכם להתאפק בתגובותיהם.
9. אם אתם רוצים להעביר מסר לילד המעליב, או המתחיל, אל תעשו זאת בשעת כעסו. אם נראה לכם שהוא נוח לריב, העלו לפניו את דבריכם שלא בשעת מעשה שאז לא יקשיב לכם.
10. אל תאפשרו בשום פנים מריבה בין שני כוחות שונים לחלוטין, אתם צריכים להיות במקום כשילד בן 5 נוגע באחיו בן החודש. כשילד בן 12 מתחיל קבוע עם בן 5, או כשבן ה-17 נטפל לבן ה-11. אבל דאגו שלא לפגוע בגדול בדאגה שלכם לקטן.
קשה למנוע מריבות במשפחה, בפרט שאיננו ליד הילדים כל העת, אבל בתים שהתאמצו להגיע לרגיעה, הצליחו לעשות זאת במאמץ רב. שווה להתאמץ כדי להביא לאווירה רגועה בבית ובמשפחה.
עוד כתבות בסידרה שיעניינו אותך:
פרקים ,1,2,3,4:
http://mame.kikar.co.il/102220.html
http://mame.kikar.co.il/102245.html
]]>
