בימים אלה יצא לאור בירושלים ספר "רוח יעקב", בענין קביעת זמן המוות, ושאר דיני הטיפול בחולים סופניים.
המחבר, הרה"ג יעקב ששון, נכדו של מרן הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א, מביא בספרו בשפה ברורה את כל שיטות הפוסקים בנדון קביעת זמן המוות, הוא דן בדבריהם, עד להלכה הפסוקה.
בספר מובאת לראשונה גישתו של מרן הגר"ע יוסף שליט"א בנדון קביעת זמן המוות, כאשר המחבר מפתיע בדבריו, וטוען שסבו מעולם לא חתם על היתר גורף לעקירת אברים מאנשים שהוגדרו כסובלים מ"מוות מוחי". לטענתו, הרב עובדיה יוסף לא חתם אלא על פסק שמשמעותו היא שניתן לנתק ממכונות ההנשמה את מי שמוגדר כמת מוחי. הוא מביא את הדברים מפי סבו הגדול שליט"א. כמו כן הוא טוען כי למעשה אין לסמוך על הרופאים בקביעת מוות מוחי, ויש לוודא את מיתת המוח רק על ידי רופאים יראי שמים. המחבר טוען כי בכמה וכמה הזדמנויות הוא נוכח בעצמו כי קביעת המוות המוחי נעשתה מתוך השערה בלבד ונתבררה כטעות.
הספר ערוך בכתיבה מלוטשת ובהירה, וגם מבחינת תוכן הדברים, ניכר מהסכמות גדולי הדור, כי הספר עשה עליהם רושם חיובי ביותר. כך למשל כותב בהסכמתו הגרז"נ גולדברג שליט"א, כי המחבר הינו תלמיד חכם מובהק, ומצוה לפרסם את ספרו למען ידעו הרבנים את אשר נכתב בו.
בתוך הספר שמועות רבות ממרן הרב עובדיה יוסף שליט"א בעניני רפואה והלכה, וכן חידושי דינים מקוריים ביותר. לדוגמא, בענין קביעת היארצייט לחולה שמת לגמרי מתוך חוליו, ואחר כך ביצעו בו פעולות החייאה, וכך שהה במשך יומיים מחוסר הכרה ואינו מסוגל לנשום בצורה עצמונית. המחבר כותב שיום היארצייט של אותו חולה, הינו מן היום בו מת לראשונה, וכל הימשכות החיים שנעשתה אחר כך, אינה נחשבת לחיים מבחינה הלכתית. הוא מביא שכך הדין גם לשיטת הגרש"ז אויערבך זצ"ל.
לדברי תלמידי חכמים הבקיאים בתחומים אלה, הספר עתיד לעורר תכונה רבה בעולם ההלכה, כאשר לדברי מחברו, כמעט אי אפשר להקל לכהנים להכנס לבתי החולים הגדולים, מפני שתמיד מונח בתוכם חולה הסובל ממות של גזע המוח, אשר מבחינת דיני טומאת כהן, אדם זה נחשב למת.
הספר יוצא לאור בהוצאת יפה נוף, טל' 1599581581.