בדף היומי מסכת עבודה זרה דף כ”ה הגמרא דורשת על הפסוק: "וידם השמש וירח עמד עד יקם גוי איביו הלא היא כתובה על ספר הישר" (יהושע י, יג), מאי [מה] הוא אותו "ספר הישר"? אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: זה ספר אברהם יצחק ויעקב (כלומר, ספר בראשית) ונקרא כך משום שהאבות נקראו "ישרים", שנאמר בדברי בלעם: "תמת נפשי מות ישרים" (במדבר כג, י), שביקש שתהא אחריתו כמותם.
"ספר הישר", הוא למעשה חיבור מסתורי המוזכר פעמיים בתנ"ך, אך אינו נמנה בין עשרים וארבעה הספרים הקדושים. אזכוריו המעטים והמובהקים מותירים את זהותו אפופת מסותרין.
הפעם הראשונה בה נגלה אלינו "ספר הישר" היא בסיפור המופלא של יהושע בגבעון, עת ציווה על השמש לעמוד דום: "שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן... הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל 'סֵפֶר הַיָּשָׁר'".
אזכור שני מופיע בקינתו המרגשת של דוד על מות שאול ויהונתן, שם נאמר: "...לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת, הִנֵּה כְתוּבָה עַל 'סֵפֶר הַיָּשָׁר'".
כאמור, במסכת עבודה זרה (דף כ"ה הדף היומי), "ספר הישר" אינו ספר שאבד כלל ועיקר. אלא הכינוי "ספר הישר" מתייחס לאחד מספרי התנ"ך הקיימים, כשהם אף מסבירים את הרמזים לסיפורי יהושע ודוד בכל אחד מהם.
מעבר הדעה שכבר הזכרנו שספר הישר הוא ספר ספר בראשית: הרי שדעת ר' אלעזר היא שספר הישר הוא ספר דברים ("וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה") ודעת ר' שמואל בר נחמני שהוא ספר שופטים: דכתיב "אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה".
ברם לדעת הרלב"ג, למשל, "ספר הישר" היה ספר שירה עברי קדום שאכן אבד, ככל הנראה, בגלות בבל. גם מדרש זוטא מתייחס אליו כ"חיבור אבוד", ואף מרחיק לכת וקובע כי "כל התורה הזאת אינה אלא שירה אחת מתוכו". אזכור שלישי אפשרי מופיע בתרגום השבעים לתפילת שלמה, המזכיר "ספר השיר" – ויש משערים כי במקור העברי נכתב שם "ישר", אם כי זו אינה דעה מוסכמת.
0 תגובות