בין אם קניתם אותה בהזמנה מחו"ל או זכיתם בה בירושה מהדודה, העגלה היא חלק בלתי נפרד מחיי התינוק. כהורים, נעשה את המרב בדרך לעגלה המושלמת. שתהיה גמישה, תתקפל בקלות, קלה אך יציבה, שיהיה בה מספיק מקום לתלות שקיות ותיקים, שלקטן יהיה מספיק נוח ובעיקר, שתציע תחלופת מצבים כזו שתהפוך את העגלה לבית השני שלו.
אך ד"ר סאלי גודארד, נוירו-פסיכולוגית מומחית לילדים, מפרסמת מסקנות שיגרמו לכם לשלוף את התינוק מהעגלה ואולי גם להיפטר ממנה לצמיתות.
בכנס של קרן הצדקה לילדים "וואטש" (?WATCh - What About the Children) שנערך בבריטניה, הזהירה ד"ר גודארד כי שהות ממושכת בעגלה עלולה לגרום לנזקים עתידיים למוח הילד, קשיי שפה ובעיות מוטוריות שונות.
לדבריה, ילדים שמבלים זמן רב בעגלה ובמושבי תינוק, עלולים לסבול מפגיעה בהתפתחות הפיזית והשפתית. הסיכוי להיפגע עולה כאשר פני התינוק בעגלה אינן מופנות כלפי האדם שמסיע אותה.
שתי הסיבות המרכזיות לכך הן חוסר באינטרקציה מספיקה עם ההורים ומניעת חקר חופשי של העולם סביבם, טוענת גודארד. הסיכונים העתידיים הם ביצועים ירודים בתחום השפה והמוטוריקה, מה שמשפיע ישירות על תפקוד לקוי בבית הספר.
בשיחה עם הדיילי-מייל, אמרה המומחית כי ב-36 החודשים הראשונים לחיי הילד, הוא רוכש ריכוז, איזון וקואורדינציה. "כישורים אלו משמשים אותו בהמשך חייו בלמידה מתקדמת יותר במוסדות החינוך" אמרה גודארד, "מגיל צעיר מאוד, ילדים זקוקים להזדמנות לנוע בחופשיות ולחקור את מה שקורה סביבם באמצעות מגע ותנועה". גודארד הוסיפה כי גם שירה, דיבור ואפילו קשר עין תורמים להתפתחות, ולכן עגלות שפני התינוק לא פונות להורה, מומלצות אף פחות.
ד"ר גודארד התייחסה גם למסכים ולסמארטפונים אליהם נחשפים הילדים בשלב מוקדם מאוד והם מספקים לילד חוויה "חזקה, אך לא אפקטיבית מספיק ללמידה", כהגדרתה.
חשיבות התנועה בגיל צעיר מכרעת, כמו למשל, מעבר ממצב שכיבה לישיבה ולהפך, מה שמניח את היסודות לרכישת היכולת לפתור בעיות בהמשך. זחילה משלבת קואורדינציה והפעלת קשר עין, מה שמסייע לקריאה, אומרת ד"ר גודארד, "הורים המודעים לכך, יוצרים לילדיהם בסיס איתן להצלחה בבית הספר, ביצירת קשרי חברות ותקשורת בריאה עם הסביבה".