הועדה לביקורת המדינה דנה היום (רביעי) במצוקת האשפוז במחלקות הפנימיות בבתי-החולים. הישיבה הייתה סוערת במיוחד ולוותה בחילופי-האשמות בין נציגי הרופאים והאוצר.
יו"ר הוועדה ח"כ יואל חסון (קדימה) התייחס ליחסים העכורים בין הצדדים ואמר כי המצב לא יכול להימשך ועל ראש-הממשלה חייב להתערב. "התוצאה של אי-התערבות רה"מ בסכסוך הרופאים, היא פגיעה בחיי אדם ובשירותי הבריאות בארץ", הדגיש חסון.
בדיון נחשף כי ע"פ דו"ח משרד הבריאות על תמותה ממחלות זיהומיות, מתו בשנת 2010 כאלף וחמש-מאות חולים רק כתוצאה מזיהומים שנגרמו מצפיפות האשפוז בבתי-החולים. חסון הזדעזע מהנתונים ואמר כי מדובר במספר הגדול פי-שלושה ממספר ההרוגים מדי שנה בתאונות דרכים, ודרש ממנכ"ל משרד הבריאות הד"ר רוני גמזו, להציג לו בתוך חודש וחצי תוכנית מבצעית למלחמה בנתונים אלו ולצמצום הצפיפות.
"האחריות לנתון המזעזע היא על משרד הבריאות – ואם לא מאפשרים לו, או שלא נותנים לו תקציב ראוי, עליו להתריע על כך", הדגיש חסון.
המשנה למנכ"ל מבקר המדינה בעז ענר אמר כי "מערכת הבריאות חולה והכול בה טלאי-על-טלאי". ענר ציין מחלוקות של שנים בין משרדי האוצר והבריאות שאינן מוכרעות, וכך תוכניות, הצעות ורעיונות של משרד הבריאות להקלת מצוקת האשפוז והחוסר ברופאים אינן מובאות להכרעת הממשלה. "מחלוקות בין משרדי ממשלה שאינן מוכרעות במשך שנים - היא רעה-חולה, ומי שמשלם את המחיר הוא הציבור", ציין ענר.
חיה פוליטי, ממשרד המבקר, ציינה כי לצד המצוקה הגדולה במחלקות הפנימיות - יש בבתי-החולים תיירות-מרפא וקבלה המונית של חולים מהרשות הפלשתינאית שמקבלים שירות אח"מ.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן הדגיש בתשובה כי בשנים האחרונות נוספו 960 מיטות, 160 תקנים לרופאים ו-120 תקנים לאחיות.
ח"כ הד"ר רחל אדטו (קדימה) השיבה כי התקנים האלו הובטחו כבר מעל בימת הכנסת, ומדובר לדבריה ב"מיטות וירוטאליות". אדטו ציינה כי "960 מיטות שהובטחו מתפרשות על 160 מיטות לשנה, במשך שש שנים. 160 מיטות לשנה, אינן מדביקות אפילו את שיעור גדילת האוכלוסייה הנזקקת, ויש כיום 3600 מיטות חסרות בבתי-החולים".
מנכ"ל משרד הבריאות הד"ר רוני גמזו האשים בישיבה את משרד האוצר באסטרטגיה בת שנים בצמצום תקציב הבריאות. "בעשר השנים האחרונות זה כבר הגיע לעצירה ובלימה של כל המשאבים. עצרו הכל: תקנים, מיטות, ציוד. ולכן בתי החולים נאלצו לתמרן בסד התקציב, ואילו והממשלה עוצרת בציניות כל טיפול", טען גמזו.
לדבריו, בשנה הקרובה יחולקו 190 המיטות החדשות, 80 מיטות למחלקות פגים ויולדות, 40 לטיפול נמרץ לסוגיו, וכל השאר (70-80 מיטות מדי שנה) אך ורק למחלקות הפנימיות.
סגן שר האוצר יצחק כהן השיב כי תוספת התקנים ורפורמת רפואת השיניים בשנים האחרונות גובתה ע"י משרד האוצר, כאשר נוספה להם גם השקעה בטכנולוגיות MRI ובהקצאת תקני-רופאים לפריפריה.
יאיר זילברשטיין, רכז בריאות במשרד האוצר הוסיף במקביל כי "אין פתרונות קסם. שינינו את החוק כדי שייתן מענה משופר, ובנוסף לתוספת משאבים גם נתנו תמריצים לקופות החולים להוצאת חולים מהמחלקות, ולהגדלת מספר הסטודנטים לרפואה".
זילברשטיין ציין כי הבעיה העיקרית היא הרפואה בפריפריה ולדבריו, בארבע השנים האחרונות נוספו מעל מיליארד ₪ לסל התרופות, והוא גדל ב 40 אחוז. הד"ר ליאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית הזהיר כי קצב ההזדקנות בישראל הוא השלישי בעולם, והמדינה מצידה איננה ערוכה לכך ומשקיעה במערכת הבריאות פחות מאשר במדינות אחרות.
"המצב הוא קטסטרופי כשחולה מחכה במיון בממוצע שלוש שעות עד שרופא ניגש אליו. בחורים צעירים חושבים שלעולם חוסן והם לא יצטרכו רופא", טען.
הד"ר גיל בן יעקב, רופא מתמחה במרכז הרפואי סורוקה אמר כי בדרום מטופל ממתין כחמש שעות לבדיקת רופא, ולדבריו מחלקות פנימיות עם מיטות נסגרות בגלל מחסור ברופאים.
גם הד"ר דרור דיקר, יו"ר האיגוד לרפואה פנימית הגדיר את המצב כ"אסון לאומי", וציין כי גם במרכז הארץ מחלקות פנימיות נסגרות מחוסר רופאים, שהעדיפו לעבור למחלקות עמוסות-פחות.
יו"ר חטיבת רופאי בתי-החולים הד"ר ישראל אייליג אף סיפר כי בימים אלו עוזבים לגינאה המשוונית 500 רופאים ישראלים, שם הוקם בית חולים חדש.
שלי לוי, ממרכז המידע והמחקר של הכנסת ציינה כי שיעור המיטות במחלקות הפנימיות בישראל הוא הנמוך ביותר בהשוואה למדינות ה-OECD, ביחס לאלף נפש, וכי עד לשנת 2015, תחסרנה עוד כאלף וחמש מאות מיטות במחלקות אלו.