הנרטיב המגדרי

המחדל הגדול: האם זלזלו בתצפיתניות רק כי הן נשים?

העדויות מפי התצפיתניות מלמדות  על התרעות חוזרות ונשנות מצידן: על פעילות חמאס ענפה סביב הגדר, על האימונים שמומשו לתופת מזוויעה. • האם ההתעלמות נבעה מעצם היותן נשים? והאם זה ההזדמנות לחשוב על תפקיד הנשים בצה"ל? 

טובה אור | כיכר השבת |
עמדת תצפית (צילום: אייל מרגולין/פלאש 90)

סיפור התצפתניות סופר ועוד יסופר רבות. עדויות רבות מתצפיתניות שהתריעו על האסון המתקרב, נערמות על השולחן. העדויות מספרות על התרעות חוזרות ונשנות: על פעילות חמאס הענפה סביב הגדר, על האימונים שמומשו לתופת מזוויעה, ועוד. כל אלו מעוררים פלצות. הפלצות מתחדדות כאשר מובן כעת לעין כל שזלזלו במידע חשוב והתייחסו אליו כקליפת השום.

אך מה שמצטרף לתסיסה בנושא הוא קפיצתם של ארגוני השמאל אל תוך האירוע כמוצאי שלל רב. ישנה תחושה כי ארגונים שונים מנצלים את האירוע בכדי לספר את הנרטיב המגדרי. כביכול זלזלו בתצפיתניות רק בגלל שהן נשים. טענה זו מעוררת שאלה: באם היה מדובר בתצפיתנים- גברים, האם לא היו מזלזלים בהם, רק כי הם גברים. מעבר לכך, האם לא זלזלו גם בגברים? במודיעין? בגורמים שונים שהתריעו. האם לא אמרו על אנשים שהתריעו שהם הזויים ומשיחיים? האם הזלזול וחוסר היחס לא נבע מהעובדה שהיה נח לגורמים שונים, להיתלות כמו בת יענה בקונספציה השגויה?! והרי כמעט באותה נשימה שמדברים על הזלזול בנשים מדברים על נתניהו שהוליך את כולם שולל תחת הקונספציה. ואיך זה מתיישב על השכל הישר?!

שימוש נוסף של השמאל בתצפיתניות, נועד להציב מחדש את נושא הגיוס של הנשים בצה"ל. הם משתמשים באירוע, בכדי לפתוח מחדש את הנושא של איוש נשים בתפקידים מגוונים בצה"ל. הם כביכול מצביעים לימין בתרועת ניצחון: "אמרנו לכם! הנשים הן טובות, הן הצליחו"! לטענה זו הימין מחייך בחיוך סלחני: "וכי אמרנו אחרת?! יש כאן איזשהו גילוי חדש"?! שכן, אף אחד בימין לא סבר שנשים לא יכולות לתרום ביכולות המיוחדות להן. להפך, בימין מאז ומתמיד סוברים שלנשים יש את היתרונות שלהן, כמו למשל, את היכולת לצפות, על כמה זירות בו- זמנית, הם רק סוברים שלרב הגברים יש יכולות קרביות יותר טובות ותכלית הצבא הוא לנצח ועל כן, אסור להוריד את רף הדרישות בשביל להכניס נשים לשירות הקרבי. מי שעומדת בדרישות הגבוהות, מוזמנת להיכנס בכבוד. הימין טוען שלכל מגדר יש את התכונות המיוחדות המיוחסות לו.

ניתן להסביר את הטיעונים השונים על פי המשל הבא: מעשה בשני עובדי פרדס מסורים. אלי ובני- אלי היה אחראי על התפוחים הירוקים ובני על התפוחים האדומים. אלי היה אחראי להעביר את התפוחים הירוקים למפעל לייצור רסק ובני היה אחראי להעביר את התפוחים למפעל לייצור מיני מתיקה. בכל יום כשאלי העביר את התפוחים הירוקים היה מציין ברוגזה: "למה אי אפשר להעביר אותם לייצור מיני מתוקה?! יש בהם תפוחים שמתקרבים במתיקותם לתפוחים האדומים?! למה ייגרע חלקם?!" כבכל יום בני הסביר בסבלנות: "אבל המפעל מעוניין בתפוחים מתוקים. למה להביא משהו פחות מתאים?! ובכל אופן המפעל לייצור רסק נהנה מהתפוחים הירוקים. אז מדוע שלא נהנה מיתרונותיו של כל זן במפעל המתאים לו?!" כך הדיון התמשך בכל יום. יום אחד נפגע זן התפוחים האדומים. הם החלו להירקב בזה אחר זה. אלי קפץ בתרועת ניצחון ואמר: "אתה רואה, אמרתי לך שהתפוחים הירוקים יותר טובים". בני שוב הביט בו בתמיהה: "לא זכור לי שאמרתי שהם יותר טובים או פחות". אבל אלי כעס נורא וקרא: "אתה מתייחס אליהם כך רק בגלל שהם ירוקים".

הדיון לא נסוב סביב טיב הנשים ולא כל סיפור מתקשר לנרטיב המגדרי. מאידך, אם הנושא כבר על הפרק, חייבים להכיר בשונות המגדרית. רבים וטובים התריעו על הנזק בשרות נשים בשרות הקרבי, הן לצה"ל והן לנשים עצמן. לדוגמא, אל”מ רז שגיא, מפקד בחטיבת גבעתי וחוקר היסטוריה צבאית, חקר ‏שנים את שילוב הנשים בתפקידי לחימה בצה”ל. ממצאיו הקשים הובילו אותו ‏לייסד את ה”פורום לחוסן צה”ל” שבמשך שנים בדק את הנושא ופרסם את ‏מסקנותיו בין השאר בחוברת שכותרתה “מעגל ההשפעה הסמוי על שילוב נשים ‏ביחידות הלוחמות בצה”ל”. הפורום מצא ששילובן של נשים ביחידות קרביות ‏גורמת לפגיעה מדאיגה ביכולותיו של צה”ל כגוף לוחם, לנזק ברמה המבצעית ‏ליחידות שנשים שולבו בתוכן, ולנזק פיזיולוגי לנשים עצמן: “שברי הליכה באגן ‏הירכיים, פריצות דיסק, דברים מזעזעים, נזקים ללא תקנה”. לדברי שגיא “אני לא ‏איש דתי, אני איש השומר הצעיר אבל כל המחקרים מוכיחים שהשרות הקרבי ‏פוגע בבנות".

כמו כן, בשנת 2003 פרסם האלוף רון טל מחקר שקבע ‏שלא ישולבו נשים בתפקידי לחימה כי הדרישות גבוהות מדי בשבילן.‏

גם החוקרת האמריקאית איליין דונלי שעומדת בראש “המרכז למוכנות צבאית” ‏בוושינגטון, והייתה חברה בתחילת שנות התשעים בוועדה נשיאותית שמינה ג’ורג’ ‏בוש האב ובחנה את סוגיית הלוחמות, טענה שהורדת הסטנדרטים כדי לשלב לוחמות, פוגעת בהכנה למציאות של ‏קרב. לדבריה: “התוצאה היא שחיים יאבדו וביצוע משימות ייפגע. מנסים להפוך את הצבא ‏לעדין ורגיש יותר, אבל זה הצבא היחיד שיש לכם. אין לו תחליף”.

אז מה? עכשיו נפקחו לנו העיניים? ראינו שהתצפיתניות הוכחו כלוחמות קרביות טובות?- לא. לא התחדש לנו כלום. שוב נוכחנו לדעת שהנשים טובות בתצפית, כפי שידענו עד היום. והמחדל הגדול לא נבע מעצם הזלזול בהן כנשים.

כמובן שעל פי ההשקפה החרדית נשים לא צריכות לשרת לא בתצפית ולא בלוחמה. ההשקפה החרדית שוללת מכל וכל גיוס נשים לצה"ל בכל תפקיד שהוא, כפי שכל הרבנים הספרדים והאשכנזים התאגדו סביב ההתנגדות לגיוס נשים לצה"ל. הבולט שבהם היה החזו"א שהתבטא על הנושא: 'יהרג ואל יעבור': במכתב ששיגר, למנהיג הפועל המזרחי משה שפירא, טבע מרן ה'חזון איש' זצ"ל לראשונה את פסק ההלכה שנקשר בעצמותו של החוק ועד היום הזה הוא נזכר בחרדת קודש: "רגשת נפשי מורה ובאה שהוא ענין של יהרג ואל יעבור, ואולי גם מנקודת הלכה כן".

גם הרב שך והסטייפלר כתבו: "אנו מודיעים דעת תורה כי פסק הדין הוא שריר וקיים בכל תוקפו, ואיסור חמור לבת ישראל להתגייס למה שקוראים 'שירות לאומי' אף בהתנדבות, כדין אביזרייהו, שהוא ייהרג ואל יעבור. ואנו קוראים לכל בנות ישראל והוריהם לעמוד על נפשם ולא להיגרר אחר פיתויים ואיומים שזו חובה לאומית, שבאמת הוא מהאיסורים שאנו חייבים למסור עליהם את נפשנו".

גם גדולי ישראל מקרב יהדות ספרד פרסמו איסור עליו חתמו 70 רבנים מגדולי חכמי הספרדים באותו הזמן (ביניהם ה"בבא סאלי" רבי ישראל אבוחצירה, הרב בן ציון אבא שאול, הגאון רבי מרדכי שרעבי, הרב עובדיה יוסף, רבי שלום לופס, רבי יהודה צדקה ראש ישיבת פורת יוסף) וזאת לשונם: "גזירה זו שבאה במסווה של התנדבות לשירות לאומי קשה ומסוכנת לישראל שבעתיים מגזירת העברה על הדת בפרהסיא באשר מוסווית היא במעטה של התנדבות. על כן אנו חוזרים ומכריזים ומזכירים במשנה תוקף את פסק הדין של גדולי הדור שפסקו בשעתו ש'גיוס בנות לשירות לאומי' הינו כגיוס לצבא ואסור באיסור מוחלט". סביב דעה זו התאספו כל גדו"י מהחברה החרדית והשתתפו בהפגנה נגד חוק הגיוס.

מכל מקום, מטרת הכתבה היא לא לעורר את נושא גיוס הבנות החרדיות לצבא ולא לטעון חלילה שאין לנשים את היתרונות המיוחדות להן. אין כאן גם כוונה לחלוק על העובדה שארע כאן מחדל חמור. מטרת המאמר היא לקרוא קריאה פשוטה: 'אין צורך לקפוץ בכל הזדמנות על הנרטיב המגדרי'.

ואם נחזור למשל התפוחים, ניתן לסכם: לתפוחים הירוקים יש תפקיד מסוים ולתפוחים האדומים יש תפקיד מסוים. אם נחליט להחליף ביניהם נפסיד את תרומת טעמם ואם נאשים בכל ריקבון את עובד הפרדס כמזלזל בתפוחים האדומים נצא סתם אווילים.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר