בפינת רחוב שקטה בלב מנילה, בירת הפיליפינים, עומדת ספרייה שאין בה שומר, אין כרטיסי מנוי, אין שעות פתיחה - ואין שום דבר שצריך לשלם עליו. במקום הזה, כל אדם מוזמן פשוט לבוא, לקחת ספר, וללכת. מי שעובר במקרה עלול לחשוב שמדובר בחנות נטושה, או באוסף פרטי שהונח בחוץ בטעות. אבל לא: זהו אחד המיזמים החברתיים הפשוטים והמרגשים בעולם. וזה סיפורו של הרננדו “מנג נאני” גואנלאו - אדם שהחליט לתת, פשוט כי הוא יכול.
התחלה צנועה – עם 50 ספרים ותקווה אחת
בשנת 2000, זמן קצר אחרי שפרש מעבודתו כחשב, מצא גואנלאו את עצמו שואל: מה עכשיו? הוא לא היה איש עשיר, לא פעיל חברתי, ולא בעל תארים חינוכיים. אבל היה לו משהו אחד: אהבה עצומה לספרים. כדי להחיות את התחביב, שלף כ-50 ספרים ישנים מארונות ביתו, הניח אותם על ספסל מחוץ לדלת, ותלה שלט קטן: "קח ספר, קרא, החזר – או לא."
זה הכול.
המקום הפך עד מהרה לתופעה. שכנים הגיעו, אחריהם ילדים, תלמידים, עוברי אורח. הספרים החלו להתרבות – תחילה מתרומות, אחר כך פשוט ממעגל קסמים של השאלה וחזרה. כעבור שנה, לא רק שהספרים לא נעלמו - הם הכפילו ושילשו את עצמם. והיום? הספרייה – הקרויה בפשטות "Reading Club 2000" – מחזיקה אלפי ספרים, ואנשים מכל רחבי העיר מגיעים אליה.
חינוך כזכות – לא כפריבילגיה
בפיליפינים האזרחים מתמודדים עם אתגרים חמורים במערכת החינוך: ציונים נמוכים במבחנים בינלאומיים, מחסור במשאבים, וכפרים שלמים שבהם אין אפילו בית ספר יסודי תקני. עבור גואנלאו, הקריאה היא מפתח לשוויון - דרך לעזור גם לילדים שאין להם דבר.
"אנשים חושבים שצריך להיות מורה כדי ללמד," הוא אומר, "אבל לפעמים, כל מה שצריך זה ספר פתוח ודלת פתוחה."
ואכן – הוא שולח ארגזים של ספרים לכפרים מבודדים, עוזר להקים ספריות קהילתיות ברחבי המדינה, ומתעקש לשמור על המודל החופשי: לא שאלות, לא עונשים, לא מעקב. רק אמון.
תנועה שקטה, מהפכה אמיתית
הספרייה של גואנלאו זכתה לסיקור תקשורתי ברחבי העולם - מרויטרס ועד BBC - אך הוא עצמו נשאר צנוע. הוא לא רואה את עצמו כמחולל שינוי, אלא כשליח של רעיון עתיק: ידע צריך להיות שייך לכולם. לא לממשלה, לא להוצאה לאור, לא למערכת.
"ספרים רוצים שיקראו בהם," הוא אומר בחיוך, "ואנשים רוצים לקרוא. אני רק מחבר ביניהם."
לקחים לעולם כולו
הפרויקט של מנג נאני מציע תזכורת פשוטה, אך חדה כתער: שינוי חברתי לא חייב להתחיל בהפגנה, במימון חיצוני, או בפלטפורמה דיגיטלית. לפעמים הוא מתחיל במעשה קטן - הנחת ספר מחוץ לדלת - שמתגלגל למשהו גדול.
במובנים רבים, גואנלאו הוא היפוכה של גוגל: במקום לדעת הכול על הקורא - הוא לא שואל כלום. במקום אלגוריתמים - הוא סומך. במקום כללים ומגבלות - הוא מאפשר. דווקא מתוך הפשטות הזו, נולדת אנושיות אמיתית.
המשך הסיפור – "ומה אתה יכול לעשות"
"אני לא צעיר, ואני לא אלחם כל החיים," הוא אומר, "אבל אם מישהו ייקח את הרעיון הזה, ויקים עוד ספרייה כזו - הרווחנו."
ולנו, הקוראים, ישנה אפשרות פשוטה:
- לתרום ספרים - ברשותכם ספרים שאתם חושבים שלא תקראו אותם יותר? העבירו אותם הלאה
- לפתוח ספרייה פתוחה משלך - רוצים להיות מעורבים יותר? פתחו אפשרות השאלה לאחרים, אם מדובר בספרי קודש תוכלו להפקידם בבית הכנסת הסמוך למקום מגורכם בהשאלה כדי שגם אחרים יוכלו להנות מהם. ואם בספרות כללית, אפשרו לידידים, מכרים ושכנים לשאול מכם ספרים, בפרט את אלה שככל הנראה לא תקראו יותר
עליכם להאמין שידע הוא לא מוצר. הוא זכות. ועלינו להעניקו לכל דורש.
מקורות:
Reuters – Philippine 'library home' stacked with books to inspire reading Good News Pilipinas – Reading Club 2000
VOA Learning English – Filipino Man Makes Library in His Home
0 תגובות