זיהוי דפוסי חשיבה שמשותפים למנהיגים, מנהלים ויזמים שונים יכול לעזור לכל מי שרוצה להתפתח ברמה המקצועית והאישית. בנוסף, באמצעות היכרות עם דפוסי החשיבה שלהם ניתן לבדוק מה דומה בשיטות הניהול ומה הופך אותם למובילים בתחומם.
עם זאת, חשוב לשים לב להבדלים בין מנהיגים ומנהלים אם רוצים לחשוב כמוהם: מנהל מסתכל על האדם דרך המשימה, בעוד מנהיג מסתכל על המשימה דרך האדם. מנהיגים צריכים להיות מהירי החלטה, בעלי שאיפה להישגים ועם מיומנות ביחסי אנוש. לעומתם, יש המון מנהלים ומנכ"לים בכירים שיחסי אנוש היא לא התכונה הכי חזקה שלהם.
את ההבדל בין מנהיגים קלאסיים ומנהלים מודרניים אפשר לראות בתחום ההייטק. מייסד ומנכ"ל אמזון ג'ף בזוס, מייסד ומנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג ואפילו מייסד אפל סטיב ג'ובס לא ממש ידועים ביכולת שלהם להניע אנשים לפעולה בזכות אינטליגנציה רגשית. מנגד, קשה לתאר מנהיגים גדולים כמו בלי לחשוב על האופן שבו הם יצרו שיתוף פעולה פורה עם אנשים אחרים.
לוקחים אחריות, אבל לא משימות
בזירה המדינית, מנהיגים מאמינים באחריות ומאמצים אותה בשתי ידיים. ווינסטון צ'רצ'יל למשל היה הראשון שאמר ש"מחיר הגדולה היא אחריות", בעוד תיאודור רוזוולט טען בתוקף ש"המנהל הטוב ביותר הוא זה שבוחר אנשים טובים ומרסן את עצמו". בשני המקרים ניתן לראות כיצד דפוסי החשיבה של המנהיגים הגדולים מאפשר להם לשים את טובת הזולת לפני טובתם האישית – גם אם זה אומר לקחת צעד אחורה.
דפוס החשיבה כפי שמתואר לעיל מנוגד במובן מסוים לאינטואיציה הבסיסית. מי שאין לו ניסיון בניהול עלול לחשוב שהוא חייב לקחת על עצמו כמה שיותר משימות, תפקידים ואתגרים, בעוד בפועל הוא רק נדרש להוביל את המחנה. שינוי של דפוס החשיבה מפרספקטיבה של עובד זוטר לתפיסת עולם של מנהל כרוך בהתגברות על הנטייה האינטואיטיבית, בהמון תרגול וכמובן גם באומץ.
האם כל אחד יכול להיות מנהל?
דפוסי חשיבה הם משהו שנולדים איתו, אך אף אחד לא נולד מנהל ומנהיג. היה זה ראש עיריית ניו יורק האגדי רודולף ג'וליאני שסיפר ש"מנהיגות ניתן ללמוד, ללמד, לפתח ולשפר" ולכן רק צריך לדעת איך לעשות את זה.
לסיכום, שילוב בין אינטואיציה, דפוסי חשיבה וידע תיאורטי יכול לשפר את הסיכוי של כל אחד להפוך למנהיג. זו גם הסיבה האמיתית להצלחה של מסלולי תואר ראשון במנהל עסקים ולכך שלעיתים המנהלים והמנהיגים הטובים ביותר מגיעים מהמקומות כי פחות צפויים.