הוויכוח האלמותי אודות המטבח הטוב ביותר בעולם עקר מיסודו, שכן כל מי שקנאי לעדת קודשו או ליכולתה הפנומנאלית של אימו ללוש עיסת בצק לכדי חלת לחם ריחני, יעיד בשבועה ובנקיטת חפץ שהעדה שלו היא העדה הנכונה לכהן במטבח.
ובכן, צר לי לאכזב את כל מי שחושב כך אבל למעשה לא נמנה על עדת המרוקאים, וזה לגמרי כולל אותי. כי אין כמו המטבח המרוקאי. באמת. זה לא שאין במקומות האחרים מה לאכול, יש ויש. אבל השפע, כמו גם צורת ההכנה והדרך שחומרי הגלם עושים עד לצלחת, הוא ללא ספק תחום המיומנות הגדול השייך למרוקאים. ומכיוון שאין הנחתום מעיד על עיסתו, על מאכלי העדה שלי תשפטו כבר אתם. ללא צל של ספק, מדובר במטבחים עתירי ידע ושומן להחריד
דא עקא, למרות הריחוק הגיאוגרפי הקצר ממקום מגוריי, ולמרות עובדת הימצאות שארי בשר בעבורי ממדרגה ראשונה בעיר אשדוד, אני נוהג לפקוד את העיר לעיתים רחוקות וחבל. מעבר לעובדה הפשוטה שהעיר אשדוד התרחבה וגבהה בצורה שלא תיאמן וחסר תקדים לחלוטין, העיר מציעה פינות חמד לרוב, מרכזי עסקים תוססים ומסעדה אחת בשם ויצמן.
השם הזה "מסעדת ויצמן" התנגן לי יותר מידי זמן על-יד האוזן, עד שמצאתי את עצמי בא בשעריה. כולם כמובן על דרך המחמאה והשכנוע-"אתה חייב לאכול שם! מה?! עוד לא אכלת בויצמן?!" וכן על זה הדרך.
מה אומר. נקיפות המצפון החלו לפעול את פעולתן והנה לפני כשבועיים ימים פקדתי את המקום עם ידידי חד הלשון והמשכנע, לא לפני שהוא מכין אותי לחוויה כולה בעזרת מכבש מילים מיומנות.
מקום קטן מסעדת ויצמן, ממוקמת בקצה רחוב מרכזי באזור התעשייה בכניסה לעיר מצידה הדרומי. השעה היא שעת ערב מוקדמת והחמימות במקום מזמינה. עם כל פתיחה של דלת המטבח לכיוון היושבים במסעדה ע"י המלצרים, ריח פנטסטי של אוכל ביתי ושלל תבשילים עולה באפי, ניחוח שמערפל את חושיי לחלוטין ומאיים להטיל אותי אפים ארצה באחת.
רחל ויצמן, האימא והאבא של המקום המיוחד הזה, מפליאה בסיפור חייה, אבל לא פחות בין הסירים במטבח. ובכן, הרעב שתקף אותנו עם כניסתנו למקום, הביא אותנו להסתער על המנות הבאות. ראשית, לחמים מרוקניים (פראינה) חמים וריחניים עבודת יד בליווי שלל סלטים מרוקאיים אותנטיים, לא משהו שתראו במקררי הסופרים. טחינה אסלית ביתית, חציל על האש במיונז, גזר מרוקאי כמובן, סלט בורגול ריחני, אבוקדו בחומץ וסלק במרירות שאומרת עוד...
אל תשכחו להוסיף למיקס הפתיחה הזה, פסטלים וסיגרים רותחים. לא מקלוני שמן תעשייתיים חלילה, אלא סיגרים אמיתיים בעבודת יד למהדרין, במילוי בשר טחון רך וטוב.
בנינו, רק מזה אפשר לסתום את הגולל על הקיבה המאותגרת, אולם, לעזוב את המקום מבלי לתת את עינך וידך (מנהג אבותינו בידינו...) בתבשילי הקדירה הריחניים, לחטא בל יכופר ייחשבו.
כבר מצאתי את עצי לא אחת, נופל לבאר שחת ללא תחתית במסעדות שהתיימרו להציג מטבח אותנטי, כשכל מה שיצא להם זה קמצוץ של מקוריות בתוך ים טכנולוגיה תעשייתית משומנת להחריד. מתי יבינו, בעיקר הלקוחות, שהמגע האנושי עושה טוב למזון ומגע המתכת הקרה מוציא את החשק לחיות? נדמה ומסעדת ויצמן קוראת תיגר על תופעת האינסטנט במסעדות.
אז מה היה לנו שם: קוסקוס-ולשם הבהרה, הסולת שממנה מופק הקוסקוס הוא ידני לחלוטין מתחילתו ועד סופו. קציצות בשר ברוטב חריף, לשון עגל רכה ומנת הדגל של המקום, טחול ממולא שמילא אותנו באושר אינסופי, הם רק מקצת המנות שהוגשו לשולחננו. מבעד לערפלי הכיף, יכולתי עוד להבחין בתבשיל בקר בקדירה שהזמן רק עשה לו טוב. ומכאן, ההעפלה לפסגת הלאות הנעימה, כתוצאה מאימוץ נדיר של שרירי הפה והטלפיים סופית ומענגת מאין כמותה. יש כמובן רפרטואר אדיר, החל מקציצות דגים וכלה בשיפודים משיפודים שונים שעקב החשש לקיבתנו הצרה מלהכיל נמנענו מלגעת בהם. אולם עפ"י טיב החוויה, אני עוד אחזור שם לכמה סיבובים בקרוב.
ועכשיו לסוגיית המחיר. לא זול בויצמן, אבל בהחלט נסבל. בטח ביחס לתמחור הנפשע במסעדות חסרות מעוף ואוכל, הגוזלות את ממון הסועדים בשיטתיות. כאן, אתם מודעים, שלא לומר שמחים, לשלם בעבור הבא אל פיכם באהבה גדולה.
בעד כל הנ"ל, בתוספת שתייה אישית, זוג סועדים מאושרים ייאלץ להיפרד ממאתיים שקלים חדשים לא כולל תשר. אני אמנם לא צדיק גדול כפי שקל לכם להבין מהנכתב כאן, אבל מבטיח אני לכם בהן צדקי שההנאה המובטחת לכם בויצמן, שווה עשרת מונים את דרך החתחתים שעברתם בימי חייכם במסעדות בינוניות על גבול הגרועות. כל שרציתי לאחר הארוחה הזאת היה להכריז בקול גדול: יחי הנשיא ויצמן...
מסעדת ויצמן
אוכל ביתי, דגים, מזרחי, על האש. גלאט כשר למהדרין-בשרים הרב מחפוד משגיח צמוד במקום.
כתובת: הבונים 9, אשדוד
טלפון: 08-8522593
פקס: 08-8522593 :
שעות הפעילות:
א´ - ה´ 12:00– 24:00
ו´ 12:00-כשעה לפני כניסת השבת.
מוצ"ש-סגור
עסקיות:
א´ - ה´ 16:00 - 12:00
אמצעי תשלום:
הכל
אפשרות לאירועים ומשלוחים.
הצגת כל התגובות