אשר גירש, בן 25, בחור חרדי בוגר ישיבת דרך השם, מסיים שנה ראשונה ברפואה בטכניון.
סטודנטים חרדים שלומדים רפואה הוא לא מחזה שכיח ביום-יום: איתו בטכניון לומד עוד אחד בלבד, והמצב לא רחוק בשאר האוניברסטאות.
בכלל, הציבור החרדי עוד לא הטביע את חותמו, אם בכלל, ברפואה בישראל. "רובם המוחלט של הרופאים החרדים" אומר גירש "הם בעלי תשובה או דתיים לאומים שהתחרדו או מחו"ל. לא תראה הרבה, אם בכלל, חרדים רופאים".
בגיל 17 וחצי, בהיותו בישיבה, החלום ללמוד רפואה החל להתבשל בתוכו. הרצון לעזור ולהציל חיים הגיע דרך ההתנדבות במד"א עד שהגיע להחלטה שהעזרה הכי רבה שאדם יכול להעניק כלפי הזולת היא מתנת החיים.
אבל האתגר להגיע לשם הוא לא פשוט בכלל: איך אפשר להתקבל לאחד המקצועות המבוקשים בישראל עם תנאי הקבלה הקשוחים ביותר כאשר אתה בכלל בלי בגרות? מכוון מטרה, מצא את עצמו גירש מקבל את העזרה לה ציפה מגדוד נצח יהודה, לשם התגייס: "משפחה אחת גדולה".
מתוך שבוע היכרות עם נצח יהודה
מתחזקים בצבא
הגיוס לצבא לא הגיע לגירש מתוך בעיות בישיבה. כמעט להיפך. מסלול חייו הביא אותו לחינוך חרדי לכל דבר: מהחיידר בבעלזא בתל אביב ושערי תורה בבני ברק, דרך מאור התלמוד עד לישיבת דרך השם. אבל הרצון שלו להתנדב, להביא מעצמו, לא עזב אותו.
גם היום, לאחר הגיוס ואחרי שנה ברפואה, הוא אומר שמי שבאמת יכול להשקיע את מרצו בישיבה יומם וליל - שלא יתגייס. אבל מי שדורך במקום ולא מוצא את עצמו - הגיוס במסלול החרדי הוא המקום המתאים בשבילו להיכנס למעגל העתיד: לימודים ופרנסה.
התהליך שעבר בישיבה הביא אותו להתגייס דרך "נצח יהודה", שם הוא ידע שהוא ימצא את המסגרת הדתית שרצה, והוא רואה אפילו הרבה שהתחזקו במהלך גיוסם.
בהיותו בישיבה הוא ראה את אלו שהתגייסו ואיך הצבא שינה את עולמם: "אלו שהלכו לצבא למדו דרך ארץ. במקום לישון ביום הם למדו לקום בזמן, משמעת עצמית ומוסר עבודה. כל מי שאני מכיר שהיה בנצח יהודה בכפיר, התחזקו והקימו בתים".
דרך הגיוס במסלול החרדי הוא ראה בנייה עצמית: "לא סתם דרך ארץ קדמה לתורה", אומר גירש, "בנצח יהודה עושים אותך בן אדם. אתה רוכש הרבה ניסיון חיים שאתה לא רוכש בישיבה. אתה נמצא במקום שמאד בונה אותך ואתה שותף במסע והחלק הישראלי".
מה הכוונה מסע ישראלי? אחד הגורמים שהשפיעו על גירש להתגייס היה גם חלק מהזהות הישראלית שבאה לידי ביטוי בצבא. מי שלא מוצא את עצמו יומם וליל ישיבה, חייב להתגייס. הוא לא מעוניין שישלפו נגדו את הקלף "לא עשית צבא". במהלך הצבא, הוא אומר, אתה בונה גם את האישיות שלך ומרחיב אופקים גם לגבי חשיבות ארץ ישראל ויישוב הארץ:
"הרבה מגיעים לנצח יהודה כמקום מפלט אחרון" הוא אומר, "אני הגעתי כי עשיתי צעד לעבר העתיד שלי".
"המקום היחידי זה נצח יהודה"
"המסגרת הצבאית בנצח יהודה" אומר גירש "היא כזו שיש בה ציבור חרדי מאשר מסגרת חרדית. יש הרבה ששומעים שהכל מהדרין ושיעורי תורה ואז מגיעים וקצת מתבלבלים".
מה הכוונה? "רוב מי שמגיע לצבא אלו לא 'בחורי ישיבה', אבל מי שמגדיר את עצמו כחרדי - נצח זה יהודה זה המקום בשבילו. אפילו מי שכיום פחות חרדי מבעבר אך היה פעם חרדי, אין לו מקום אחר כי כאן זהו הציבור שלו, התרבות שלו"
הרגשת אווירה דתית? "בגדוד שומרים שבת וכולם עם כיפות, כמעט כל יום מגיעים רבנים. כל אחד שרוצה תפילה או שיעור תורה או אווירה תורנית - יש לו אותה, גם בעמקות. מי שמצפה לראות רק חרדים, קדושה וטהרה - הוא לא ימצא את זה. מי שלומד ואוהב ומחובר לתורה ולעם-ישראל אין מקומו בצבא ולא בנצח יהודה. אבל מי שמרגיש שלא תורם לא לעצמו ולא לעולם, המקום היחידי זה גדוד נצח יהודה".
מתוך השבעת הצנחנים של נצח יהודה
לימודי רפואה בזכות הגיוס לנצח יהודה
השירות בפועל בגדוד נצח יהודה הוא שנתיים, ולאחר מכן השנה השלישית היא "שנת משימה" - הצבא נותן לך אפשרות חינמית ללמוד במכינה ולהשלים בגרויות לקראת האקדמיה. אתה אמנם חייל לכל דבר, אבל משוחרר מהחובות: הלימודים לא על המדים, אתה אפילו מקבל קצבה חודשית למחיה. רק פעם בחודשיים נאספים הבחורים לירושלים לשיחת פלוגה: הרצאות והכנה לחיים או שיעורי תורה, כדי שיזכרו שהם עדיין חלק מהמשפחה הגדולה של נצח יהודה לכל מה שצריך.
לכל מה שצריך? "כן, בנצח יהודה המטרה של הגדוד היא לא רק שמירה או כל משימה צבאית, אלא הוא גם מכשיר אנשיים לחיים וכל מי שעבר בגדוד נשאר קשור. זו משפחה אחת ענקית של אלפי בוגרים וכולם מרגישים חיבור. כל עזרה שהיא הגיונית לחיים - אתה תקבל אותה. עמותת נצח יהודה מלווה את הגדוד והיא עוזרת: כל בוגר של הגדוד שמתחתן מקבל כמו בת"ת כסף ומכשירי חשמל וכדומה".
ברוב תקופת השירות הצבאי שלו היה גירש ביו"ש: ג'נין וטול כרם וכחלק מהפעילות הצבאית היה החפ"ק של המג"ד שממנו הוא גם קיבל את החיזוק בתפילות. איתו בגדוד היו קצינים מהישיבה שלו: דרך השם, והוא עד היום גם קשור לישיבה: בחגים הוא שם, החברים שלו שם והוא בקשר עם הרבנים.
דרך שנת המשימה שלו הוא יכל לשפר את תעודת הבגרות שלו (בזמן הישיבה הוא עשה חלק מהבגרות דרך המכינה של מכון לב, ובמהלך הצבא הוא השלים בגרות מלאה) לקראת המכינה של לימודי הרפואה. בזכות סיפורו יוצא הדופן הוא התקבל למכינה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב ועם סיומה בהצלחה הוא הגשים את החלום שלו להתקבל למקצוע הרפואה אותו הוא לומד בטכניון.
מיעוט הסטודנטים החרדים הוא עוד אתגר שגירש עומד מולו: "הקבוצה של הסטודנטים החרדים נפגשים ותומכים אחד בשני".
שנת המשימה שבה יכל לשפר את תעודת הבגרות שלו לקראת הרפואה למעשה הייתה העזרה אותה היה צריך, והוא מתוודה: "התגייסתי בשביל לתת, אבל אם לא הייתה שנת משימה כנראה שלא הייתי מתגייס. הייתי לקראת גיל 21 והייתי משתחרר רק בגיל 24 בלי בגרויות. זה לא ריאלי".
מילד שחלם להיות רופא, עד הגשמת החלום וסיום שנה ראשונה. נותר רק לאחל בהצלחה.
להצטרפות לנצח יהודה | טלפון: 03-6090708
הצגת כל התגובות