אדם פשוט הגיע פעם לארמון המלך וראה את המלך יושב עם השרים והעבדים החשובים לארוחה מפוארת להפתעתו הוא רואה שמגישים להם צלחות מפוארות אבל עליהם יש מעט מאוד אוכל אמנם האוכל מעוצב בצורה מאוד יפה אבל המנות מאוד קטנות, הוא נכנס למטבח ורואה שמכל העיצובים נשאר המון אוכל ואותו אוכלים העבדים המשמשים כטבחים וכמלצרים, הוא מתפלא מאוד שהעבדים הפשוטים מקבלים יותר אוכל מאשר השרים, כשיצא מהארמון ראה שבפחים של הארמון יש המון שאריות ופסולת והכלבים אוכלים את כל הכמויות הגדולות האלו, הוא פנה לאחד האנשים החכמים שהיו ליד הארמון וביקש הסבר והחכם מסביר לו שעיקר הסעודה היא ליושבים ליד המלך ועבורם מכינים אוכל מעוצב ומכובד גם אם לא בכמויות, המלצרים מקבלים את השאריות והכלבים מקבלים את הפסולת.
את המשל הזה מביא הרבי מליובאוויטש באחד ממאמריו ומסביר שהכלבים מסמלים את אלו שלא עושים שום טוב הם רק רוצים לאכול, לשתות וליהנות ולא חושבים מה הם אמורים לתת בתמורה, העבדים שבמטבח מסמלים את אותם אנשים שעושים מעשים טובים אבל עושים אותם בלי חשק ובלית ברירה אבל היושבים ליד השולחן הם אלו שעושים את עבודת המלך בהתלהבות ובשמחה ולכן הם ראויים לשבת עם המלך.
בפרשתנו אנחנו קוראים על התחלת המכות שהביא הקב"ה על המצרים כחלק מתהליך הגאולה של עם ישראל ממצרים, חז"ל אומרים "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" והסיבה לכך היא מכיוון שמצרים היא גם מלשון מיצרים הם המגבלות והמעצורים שיש לכל אדם ועל כל אחד מאתנו לצאת מהמצרים שלו, להשתחרר מההגבלות ולתת לנשמה את החירות להתבטא על פי שאיפותיה.
מהדרך שאבותינו יצאו ממצרים נוכל ללמוד גם כיצד לצאת ממצרים האישי שלנו ברובד הרוחני. המכה הראשונה שהביא הקב"ה על המצרים היתה מכת דם – כל המים של מצרים הפכו לדם, מים מסמלים קרירות ואדישות ולעומת זאת דם מסמל חמימות והתלהבות, מלמדת אותנו הפרשה אם אתה רוצה לצאת מהמצרים שלך, דבר ראשון תהפוך את האדישות להתלהבות, את אותן מצוות שאתה עושה תעשה בחשק ובאהבה ושמחה ולא בצורה יבשה וטכנית בלבד.
מאוד קל וטבעי להתלהב ולהתרגש מדברים גשמיים כמו אוכל טוב טיול מוצלח וכדומה והתורה אומרת לנו שעלינו להפוך את הדברים, להשתדל להשקיע מחשבה והתבוננות בדברים הרוחניים שבחיינו ואם נפנים כמה מיוחדת היא הזכות לשבת בשולחן המלך נצליח להכניס את החמימות וההתלהבות בקיום המצוות ומעשים טובים.
יהי רצון שנזכה לתת לנשמה שלנו את תשומת הלב הראויה, נוסיף במצוות ובמעשים טובים בחום ובאהבה ובזכות המאמץ שלנו לצאת ממצרים הרוחני האישי שלנו יוציא אותנו הקב"ה מהגלות ויביאנו לגאולה שלימה בקרוב ממש.