היה פעם איש עשיר שעלה על גג בניין גבוה והדלת נטרקה, הוא מנסה לצאת ולא מצליח, נעמד בקצה הגג והתחיל לצעוק אבל אף אחד למטה לא שומע אותו, בלית ברירה הוציא שטר של מאה דולר וזרק, עבר אחד האנשים אסף את השטר והמשיך בדרכו, זרק עוד שטר ושוב אחד העוברים לקח והלך וכך זרק עוד שטר ועוד שטר ואנשים לקוחים והולכים, כשנגמרו כל השטרות לקח אבן וזרק, האבן פגעה במישהו, ההוא הרים את ראשו והתחיל לצעוק "מה זה למה אתה זורק אבנים?"... כשטוב לנו זה נראה טבעי אך כשרע לנו אנחנו מיד צועקים...
רבי לוי יצחק מברדיטשוב אומר שבשבת חזון מראים לכל יהודי את בית המקדש השלישי וכביכול "אומרים לו אם רק תשפר את דרכיך תזכה לראות בבנינו" ומביא משל על זה מאבא שיש לו בן יחיד אהוב והאבא קונה לבן בגד יקר מאוד אך הבן לא שמר עליו, לכלך וקרע את הבגד, קנה לו האבא עוד בגד ושוב הבן קרע ולכלך קנה האב בגד שלישי אבל הפעם לא נתן לו את הבגד אלא תלה אותו בארון ופעם בשנה היה מראה לו את הבגד ואומר לו כשאראה שהתבגרת ואתה יודע לשמור אתן לך את הבגד היפה וכך הקב"ה עושה עם עם ישראל הכין לנו את בית המקדש ופעם בשנה מראה לנו שהוא רק מחכה לנו.
רבי לוי יצחק היה נקרא מליצם של ישראל שתמיד ראה טוב בכל אדם, אותו רבי לוי יצחק שידע להסתכל על כל אדם בעין טובה ידע גם להסתכל ולראות את הטוב שבכל תקופה ולכן דווקא בשבת חזון שהיא שבת שלפני תשעה באב ולכאורה אמורה לתת לנו לראות חורבן אומר רבי לוי יצחק שאם נסתכל טוב נראה את בית המקדש השלישי,
רבי לוי יצחק נותן לנו הוראה לחיים, כשמגיעים לתקופה זו של תשעה באב כל אחד מתעורר אבל בדרך כלל ההתעוררות היא מהכאב של החורבן ומהמחשבה על כמה רע לנו, במקום זה הוא אומר לנו בואו תתעוררו ותסתכלו למעלה דווקא מהמקום הטוב מתוך הידיעה שהנה בית המקדש מוכן ומחכה רק לנו.
לכל אחד מאיתנו יש לפעמים תקופות שקצת יותר קשה לנו בא רבי לוי יצחק ומלמד אותנו להסתכל לפנימיות ולראות את הטוב שבכל מצב וכך נוכל להיות בשמחה תמידית כך לגבי כל מצב וכך גם לגבי כל אדם אם נשכיל לראות תמיד פנימה נראה שלכל אחד יש טוב ונוכל לקיים את מצוות ואהבת לרעך כמוך בשלמותה.
ובזכות אהבת חינם נזכה שייבנה בית המקדש וייהפכו ימים אלו לששון ולשמחה ועוד השנה נחגוג כולנו את תשעה באב בירושלים בגאולה אמיתית ושלימה.