דכאון לאחר לידה גם אצל גברים

דיכאון לידה או עצבות לאחר לידה הם תופעות לגיטימיות בתקופה הראשונה שלאחר הלידה לצד העייפות והכאבים מהלידה. בתקופה זו הגוף משתנה, אין שעות פנאי, ובכלל המציאות מתערבבת לתוך מטלות אינסופיות עבור האם הטרייה. בתוך המערבולת החדשה ורכבת ההרים הרגשית בה האם נמצאת בתקופה זו, יש לשים לב לתמרורי האזהרה.

דיכאון לאחר לידה (Depression) היא הפרעה נפשית נפוצה, אשר פוגעת בעיקר בנשים. במקרים מסויימים ובאחוזים נמוכים, ישנו דיכאון לאחר לידה גם אצל גברים. ההפרעה מתאפיינת במצב מתמשך של חוסר אושר, קשיי שינה (עודף שינה לצד מיעוט בשינה), הערכה עצמית נמוכה, הפרעות אכילה (אכילת יתר או מיעוט באכילה), שקיעה לתוך עצבות, אנהדוניה (חוסר סיפוק) עצבות, ולעתים פרצי בכי ובמחשבות של ייאוש ואפרוריות. לעתים דיכאון לאחר לידה כולל גם אבדן עניין והנאה ברוב תחומי החיים ואף תחושת ריקנות עזה וחוסר חשק ניכר.

המחקרים בנושא דיכאון לאחר לידה מתבססים על חקירה קלינית של נשים לאחר חודשי הלידה הראשונים, ומעידים על כך שבין חמישה אחוזים לעשרים וחמישה אחוזים מקרב הנשים היולדות יחוו דיכאון לאחר לידה. בקרב הגברים נמצא כי עד עשרה אחוזים מהגברים יחוו דיכאון לידה אצל גברים. הדיכאון לאחר לידה מתפרץ לרוב בין חודש לאחר הלידה ועד לחצי שנה מאז הלידה ,אך יחד עם זאת נמצאו מקרים בהם הדיכאון פרץ מיד עם הלידה, מה שגרם לפגיעה בקשר של האם עם התינוק .

גורמי סיכון (באנגלית Postpartum depression או PPD) הספרות המחקרית מעידה על נשים מסוימות אשר עלולות להיות בקבוצת סיכון לדיכאון לאחר לידה: היסטוריה מוקדמת של דיכאונות עלולה להוות גורם סיכון לדיכאון לאחר לידה, כמו כן הריון דיכאוני, משבר זוגי או היעדר סביבה תומכת. מחקרים מסויימים מעידים גם על נשים מעשנות כקהל הנמצא בסיכון.

מאפיינים

התחושה העיקרית שמאפיינת דיכאון לאחר לידה היא עצבות גדולה מאוד אצל היולדת. לצד תחושת העצב קיימת גם תחושה של אשמה של האם על כך שהיא אינה מאושרת, בעיקר כאשר כך הסביבה מצפה ממנה להיות. תסמינים לדיכאון לאחר לידה עלולים להיות: נסיגה חברתית, עצבות רבה, קושי לטפל בתינוק, הפגנת כעס ורגזנות רבה, חוסר שקט, חרדה מוגברת או התקפי פאניקה.

כמו כן לעיתים אימא הסובלת מדיכאון אחרי לידה עלולה גם להתקשות לדאוג לעצמה ולתינוק, לפחד להישאר עם התינוק לבדה במשך תקופה ארוכה, לפתח חשיבה שלילית בקשר לתינוק ולעצמה.

כאשר גורמים אלו חוברים יחד, אזי מתעצמת תחושת הריקנות והכעס העצמי מלבה את תחושת העצבות של היולדת.
סיבות: הסיבות לשינויים במצב הרגשי בדיכאון לאחר לידה היו נושא למחקרים רבים, אך ניתן לסכם בקלות ולאפיין כי בראש ובראשונה לאם היולדת יש, לכאורה, את כל הסיבות בעולם להיות עצובה. לידה היא לא פעם חוויה טראומתית, כואבת, מפחידה ומלחיצה הגורמת למצב של סטרס מתמשך. נוסיף לכך גם את ההתמודדות של הריון מתמשך וארוך, שינויים הורמונליים, שינויים גופניים, עלייה במשקל, ועוד.

אי לכך, לא פלא שלא מעט נשים נתקפות בעצבות אשר לעתים עלולה להתפתח לדיכאון אחרי לידה. מחקרים רבים מראים שבנוסף לכל התמורות הללו, ישנם שינויים הורמונאליים קיצוניים הגוררים התפרצויות בכי ארוכות ולא מובנות. יש לשים לב ולבחון אם מדובר בביבי בלוז לגיטימי וקצר או שמא בדיכאון אחרי לידה שמצריך מענה מקצועי .הבעייתיות בדיכאון לא מאובחן ומטופל היא שהוא עלול להוביל לחוסר חשק ורצון להתמודד בטיפול ברך הנולד שזקוק לאמו, ולתקשר עם יתר בני המשפחה והחברה בכלל עד כדי הסתגרות שמזיקה לאשה ולסביבתה.

אבחנה: לפי ה-DSM (מדריך האבחנות של איגוד הפסיכיאטרים) ניתן לקבוע אבחנה של דיכאון כאשר יתקיימו אחד משני התסמינים הראשונים, ועוד ארבעה תסמינים מתוך הרשימה, (סה"כ חמישה) למשך שבועיים לפחות: מצב רוח ירוד במשך רוב שעות היום, כמעט כל יום. איבוד יכולת ההנאה והעניין ברוב התחומים, כמעט כל יום.

ירידה ניכרת, לא מתוכננת, במשקל ובתאבון. קושי ניכר להירדם או לישון. ירידה ניכרת בפעלתנות, או עלייה בה. מחשבות על התאבדות. עייפות וחוסר אנרגיה. הרגשה קשה של חוסר ערך עצמי או אשמה. חוסר יכולת לחשוב, להתרכז להחליט החלטות, כמעט כל יום. (תרגום מתוך ה- DSM)

טיפול:

הטיפול, ברמת העיקרון, צריך לתת מענה להיבטים הרגשיים אשר גורמים לדיכאון לאחר לידה. לצד זאת, יש לבחון את רמת הדיכאון ולעתים להיעזר בטיפול תרופתי נקודתי לזמן קצר בכדי לייצב את מצב רוחה של האם לרווחת התינוק.

פעילות חשובה המסייעת להתמודדות עם המחלה היא הגברת המודעות לנושא על ידי קריאת חומר בנושא והבניית מערך תמיכה משפחתי וזוגי. פעילות זו תסייע במניעה, אבחון והתמודדות. תחום נוסף בו אפשר להעניק ליולדת סיוע הוא החלוקה בנטל. אחד מגורמי הסיכון ללקות בדיכאון לאחר לידה הוא העומס הפיסי הרב בו היא נמצאת. לכן יש לנסות ולהבנות אפשרות לחלוקה בעול הרב, בכדי לאפשר שעות שינה סבירות, פנאי לצרכים אישיים והיכולת לצבור כוחות להמשך פעילות יומיומית שוטפת.

לסיכום ניתן לומר כי לידה הוא אירוע מבורך, משמח ומרגש. יחד עם זאת, יש להיות מודעים לשינויים המתבקשים ולהיות ערים להשפעתם על האשה. לעיתים, תשומת לב, אבחון בזמן ומתן מענה הולם ומקצועי יכול לפתור בעיה שבהיעדר התייחסות מתאימה עלולה להוביל להשפעות והשלכות שליליות וארוכות טווח.
בברכת מזל טוב והצלחה רבה באימהות!

הכותב ברק סבר, עובד סוציאלי קליני ומגשר מוסמך, פסיכותרפיסט מומחה ומדריך מוסמך בטיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT). הכתבה באדיבות אגודת היועצים ומהטפלים במשפחה בישראל. האגודה מעניקה סיוע בתחומי הפרט, הנישואין והמשפחה זה למעלה מ-17 שנה בשפה העברית. ומהיום ניתן יהיה לקבל עזרה וסיוע בשפות אנגלית, צרפתית ורוסית. 1-700-5000-65.

]]>