בשולי משבר הקורונה ניתן היה להבחין במשבר משמעותי עוד יותר, המשבר החינוכי. קשה לחשוב על מערכת יותר חשובה עבור המגזר החרדי ממערכת החינוך, ואכן מערכת החינוך החרדית היא יצירת מופת של חינוך ערכי, שורשי, ואיכותי. למרות שככל מערכת היא סובלת לכאורה מ'חולאים' שונים שאין לזלזל בהם או לטשטש אותם, אלא לשים לב אליהם על מנת לשפר את המכלול המבורך.
בסדרת הראיונות "שומרים על הנר" שערכנו כאן ב'כיכר השבת' בימי החנוכה, דיברנו עם אנשי חינוך מומחים בתחומם, על זיהוי מוקדם של קשיים אצל תלמידים, על טיפול מקצועי בבעיות שזוהו, על מוסדות ומענים ייחודיים עבור נוער שמתמודד עם קושי להשתלב במערכת "הרגילה", ועוד.
לצד השיח המשמעותי הזה, חשוב להציף אל התודעה הציבורית לא רק את מה שיש לאנשי החינוך לומר, אלא גם את מה שיש לנערים ולנערות עצמם לומר. כהורים ומורים, קל לנו לומר לילד מה הציפיות שלנו ממנו, אך לא תמיד קל להקשיב למה שיש לילד לומר, אנחנו הלכנו להקשיב להם.
מטרת השיח עם הנערים והנערות, איננה להאשים חלילה את מחנכיהם או את הוריהם, אלא לפתוח צוהר לעולמם הפנימי ולחוויות שהם חווים מזווית ראייתם. כמו כן, ברור לנו שלא ניתן לחנך ילד לפי דרישותיו, חינוך זאת לא "תוכנית כבקשתך", מן הצד השני חשוב מאוד להקשיב למה שיש לנערים והנערות הללו לומר, על מנת לשפר את מה שטעון שיפור.
כמובן שלא כולם נמצאים באותו המקום, לעיתים נער המפספס ב"בין-הזמנים" זמן קריאת שמע של "מגן אברהם" יכול להיראות לאביו ירא השמים כילד פורק עול, ותגובה מוגזמת לכך יכולה לעודד השלכות לא רצויות. דברי ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין, על צורת החינוך הראויה "בנחת", "בהומור" וכדומה, יכולים להוות השראה על צורת ההתמודדות הנכונה.
לצד זה, קיימת התמודדות עם נערים שעזבו מסגרת אחת לטובת מסגרת נוקשה פחות, ישנם גם נערים ללא מסגרת, יש נערים שעזבו מסגרות ופנו לעבודה, ויש נערים שמתעסקים בפעילויות שאינן תואמות את החוק, ויש נערים שחדלו מלהשתייך לחברה החרדית. כל רצף ההתמודדויות הללו דורש מענה מותאם אישית. אנו בסדרת כתבות אלו נוגעים בקצה של תופעה רחבה, ואיננו מתיימרים לכסות את כולה.
אנו נמנעים מלכנות את הנערים הללו בכינוי "נוער נושר" וכדומה, אכן, נשירה של עלה מן העץ מובילה לאובדן, אך כאשר פרי בשל נושר מן העץ, נשירתו טומנת בחובה אפשרות של צמיחה עצמאית ובריאה שלא הייתה יכולה להתרחש אחרת. יתכן כי טעינת הילד/נער בערכים בריאים ומלאים תסייע לו להפוך מ"נער נושר" ל"נער צומח".
בנתיים קראנו להם "הנערים שלנו" כי הנוער הנפלא הזה הם ילדינו, והם גם לעיתים משקפים את מי שהיינו בגיל צעיר, הנערים שבתוכנו.
כש"הנערים שלנו" פתחו את הפה הייתי צריך לעצור את הדמעות, הכאב שלהם החזיר אותי בבת אחת אל שנות הנעורים האבודות, אל הצורך הבסיסי, האנושי כל כך, באהבה והכלה, שלעיתים מושלך לשולי הדרך לטובת מערכת דרישות תובענית. והם דיברו והן שיתפו, בפתיחות, בכנות, בתמימות ששמורה רק לימי התום עוד בטרם נכנענו לדרישות הציניות והקשוחות של העולם.
נתתי להם להוביל אותי אל עולמם, אל הכאבים בהם נפשם העדינה התפתלה. אי אפשר לערוך את החוויות הללו, צריך להכיל אותן כמות שהן, להתמסר לסיפור, להתחבר לרגש החבוי מאחורי תדמית של נער או נערה בעייתיים או קשוחים.
זה הסיפור שלהם. זה הסיפור שלנו.
"הנערים והנערות שלנו"
צילום: ישראל כהן | עריכה: כיכר השבת | הפקה: משה יצחק רושגולד
- הפרק שודר לראשונה בתוכנית מוצ"ש לייב ב'כיכר השבת'
הצגת כל התגובות