הציבור החרדי כידוע אינו משרת ברובו בצה"ל. מטעמים אידיאולוגיים. הבוקר ישב בג"ץ, בהרכב מורחב, לבחון את החוקיות של חוק טל, שמאפשר לבני ישיבות להמשיך ללמוד תורה.
כידוע, כיום חרדי שילך לצבא, יזכה למבטים תמהים מכיוון שכניו. זה לא כבוד גדול לשרת בצה"ל. כלל וכלל לא. יצאנו אל אוצר הספרים, לבדוק ולבחון מה מעמדו של חייל על פי היהדות, האם להיות חייל זה דבר מכובד או דבר מבוזה.
נודה על האמת: לא מצאנו שום התייחסות בספרי הקודש לחיילים בצבא יהודי בזמן הזה, אלא רק לחיילים בצבאות העולם. ומי שיודע משהו בעניין - שיאמר.
בתחילת ספרו של החפץ חיים "מחנה ישראל" העוסק בדיני הצבא, כתב בהנחיות לחייל היהודי את המילים הבאות: "גם שידע איש הצבא כי איש הישראלי הוא, כשאר אנשים מישראל, לא נופל מהם בשום דבר". אם צריך לעודד את החייל, ולומר לו שהוא גם יהודי, זה נשמע לא טוב. ממש לא טוב.
אלא, שצריך לשים לב, בזמנו של החפץ חיים לא היה שום יהדות בצבא. המפקדים, כולם גויים, לא התעניינו כלל וכלל במצב הכשרות והדת, כל מי שהלך לצבא ידע שהוא יאלץ בעתיד "לוותר" על חלק מהמצוות. השאלה אם מותר ללכת לצבא בזמן ההוא, כללה את השאלה האם מותר ללכת למקום שאין אפשרות לקיים בו את כל התורה.
לעומת החפץ חיים, ש"הרגיע" את החייל והודיע לו שהוא יהודי, מצאנו בשו"ת מאמר מרדכי שדן אם אם אפשר להאמין לחייל, ואם אפשר לסמוך על עדותו כמו על עדות של כל אדם אחר, ונצטט מדבריו "נפשי נבהלה מאד לסמוך על עדותן" (של חיילים) "כי אוכלים מבשר פגוליהם נבלות וטריפות ועוד שאר איסורי תורה". ולעומתו גיסו של המאמר מרדכי, מחבר השו"ת "שואל ומשיב", כתב תשובה, בה האריך להוכיח שאין שום פסול בחיילים לעדות, ואינם גרועים מכל אדם אחר, למרות שאוכלים נבלות וטריפות. האמת? לא היינו רוצים שמישהו ידון עלינו אם אנחנו כשרים לעדות, גם אם הוא יכריע בסוף שהכל בסדר אצלינו.
ברם, בניגוד לגדולי הדורות ש"לא ממש" העריכו חיילים, בשו"ת "שערי דעה" כתב שלא כל הדורות שווים ולא כל הצבאות שווים, ואלו דבריו: "אף שהחמירו בזה בדור שלפנינו, הנה בזמן הקודם היה עסקי לקיחת אנשי צבא תלוי הרבה בדעת הקהל וממוני האקרו"ט [-השלטונות], ועל פי רוב היו בוחרים באנשים שאין בהם לחלוחית יראת שמים ואינם בדרך ארץ, מה שאין כן בעתים האלה שנשתנה הדבר על פי סדרי המלכות אשר כל איש שיפול עליו הגורל לא יוכל לשלוח אחר במקומו, אין לנו לדון על הכלל ואחזוקי אינשי ברשיעי לא מחזקינן". כלומר - אם בחירת החיילים נעשית באקראי - אין סיבה להניח שהם לא טובים.
יודגש: הדיונים הללו שהובאו, כולם לגבי צבאות זרים של גויים, אין להשליך שום דבר מכאן על דינו של חייל בצה"ל. מה שברור, שלצבא וילנא - לא ממש מומלץ להתגייס.
הצגת כל התגובות