הכאב בלתי נתפס.
בחודשים האחרונים אנחנו שומעים על טרגדיות שוברות לב, שכול, יתומות ואבל כבד.
בזמנים האלו אנחנו חשים כמו בתוך מערבולת שמאיימת להטביע אותנו בתוכה.
איך בכלל מתחילים לקום אחרי אירועים כואבים כל כך? מהיכן מוצאים עוצמה וכוח ברגעים כאלו?
לאורך ההיסטוריה היהודית אנחנו פוגשים התמודדויות לא פשוטות. זה מתחיל עם אברהם אבינו שנזרק לכבשן האש, דרך עבודת פרך במצרים, ובפרשת השבוע שלנו - אהרון הכהן מתבשר על פטירת שני בניו דווקא ביום השמח של חנוכת המשכן.
ישנה תובנה בסיסית אחת שהתורה מגלה לנו על הדרך והגישה של אברהם אבינו, אהרון הכהן ורבי עקיבא, איך לגשת נכון אל החיים בכלל, ואל אירועים מטלטלים וכאבים בפרט.
לא רק שהם לא נשברו, אלא המשיכו בעצמה גבוהה עוד יותר.
התובנה הזו תאפשר גם לנו להכנס אל מקום חדש בחיים שלנו, שיאפשר גם לנו להביט כל התקופה הכואבת הזו איתנו במבט גבוה יותר.
כי מי שנכנס נכון לכתוב את סיפור חייו, לא רק שלא נשבר מאתגרים, אלא גם יוצר מהם פרק מפואר ועוצמתי בשליחות חייו.