זה הרבה זמן שמנקרות בי מחשבות על נושא אכילת בשר. האם כשאנחנו אוכלים בשר זה מותר לכתחילה או רק בדיעבד?!
ומה עם הצמחונים/טבעונים? האם הם סתם יפי נפש שראו לנכון לרחם דווקא על חיות שלכאורה לזה נבראו, כדי שיהיה לנו מה לאכול? או האם הם סוג של צדיקים עם נפש יפה ונקייה במיוחד.
בואו וננסה לנתח את הנושא מהזווית ההלכתית.
הרי מצד אחד התורה מלאה בהלכות שקשורות לאכילת בשר.
איזה מותר לאכול ואיזה אסור, איך לשחוט ואיך לא ועוד כהנה וכהנה , ואם אכן כך הדבר, לכאורה אפשר להבין שאפשר לאכול בשר לכתחילה.
ועוד, הרי כל ההוויה של בית המקדש הוא הקורבנות , ובלעדיהם אין לעם ישראל אפשרות להתקיים.
גם אם נגיד שחלק מהקורבנות לא נועדו לאכילה אלא רק להשרף כליל להקב״ה, כגון, קורבן עולה, עדיין יש את הקורבנות שגם הכהנים נהנים מאכילתם, ויש אף קורבנות שגם בעל הקורבן נהנה מאכילתו, כגון קורבן שלמים.
אם כך, רואים שאכילת בשר היא לכתחילה של הלכתחילה.
מאידך גיסא, אולי כל זה מדובר דווקא בקורבנות, שאנחנו מחוייבים בהם, ועל הדרך מותר לנו גם לאכול ולהנות מבשרם,
אבל מה עם סתם אכילת בשר להנאה? אולי עדיף שלא? אולי רק בדיעבד מותר?
האם כל הלכות שחיטה/מליחה/ בדיקה/ ניקור הן הלכות של לכתחילה או רק בדיעבד למי שלא יכול להתאפק והחליט שללא בשר חייו אינם חיים ועל זה באו ההלכות, כלומר, אולי עדיף לא לאכול בשר אבל אם בכל זאת החלטת לאכול, אז אלו התנאים.
יש בין חברי הטובים לא מעט צימחוניים, שנמנעים מלגעת בבשר וברוב הפעמים כשיצא לנו לשוחח על הנושא, כולם אמרו את אותו ההסבר שהם לא מסוגלים להיות שותפים להתעללות בבעלי חיים.
תמיד בסוף השיחה על הנושא ולא משנה עם מי דיברתי, הרגשתי שהצמחוני שמולי הוא סוג של צדיק, שכזאת חמלה לא יכולה לשכון בנפשו של מי שלא.
הרהורים אלה התחזקו בי לאחר שיצא לי לראות סרטונים של בעלי חיים שמובלים לשחיטה, הצער והסבל שהם עוברים מתחילת המשא שלהם לכיוון המשחטה ועד שהם מגיעים לצלחת שלנו, הוא איום ובלתי נסבל בהרבה מהמקרים.
ידוע המעשה בגמרא עם העגל שברח כדי שלא ישחטו אותו והסתתר מתחת למעילו של רבי שאמר לו מייד ״לך כי לכך נוצרת״. הגמרא מספרת שאכן הוא לכך נוצר, אבל בגלל שלרבי לא היתה חמלה עליו הוא נענש בייסורים.
אז מה באמת הקב״ה היה רוצה מאיתנו? שלכתחילה נתאפק ולא נאכל בשר? שאת השור והפרה וכו׳ ברא אלוקים בשבילנו לדברים אחרים, כדי לחרוש, כדי שנשתה חלב וכו וכו. או בשביל שנאכל בשר הוא יצר אותם?
בשבת האחרונה היתה לי קצת סייעתא דשמיא כשלמדתי כהרגלי את פרשת השבוע, וראיתי כמה עניינים שאולי ישפכו לנו אור על הנושא.
פרשת בחקתי מדברת בין היתר על תנאי פשוט שהקב״ה עשה עם עם ישראל. אם כל עם ישראל ישמרו את המצוות, לא יחסר לנו כלום, הגשמים יבואו בזמן ובכמות הנכונים לנו, אף אויב לא יצליח להפחיד אותנו, ושום חיה רעה לא תעבור במקום ישוב אלא תשאר ביערות.
אבל אם עם ישראל לא ישמרו את המצוות, מבטיח הקב״ה שלא תהיה לנו שלווה משום כיוון. ח"ו יהיה מחסור באוכל, יהיו מחלות ללא אפשרות ריפוי , אויבים ילחמו בנו ואף ינצחו.
מדהים ועצוב לגלות שכל ההזהרות שהזהיר אותנו הקב״ה קויימו במלואם.
אכן ארץ ישראל התרוקנה מיושביה שנפוצו לכל העולם וחלקם למקומות שבהמשך ימצאו שם רבים את מותם.
הקב״ה הבטיח שאם לא נשמע לו יהיה רעב כ"כ כבד שאמהות תאכלנה בשר ילדיהן, ואכן כך קרה בחורבן הבית.
ולעניינו, באחד הפסוקים שמשך את תשומת ליבי כתוב: ״ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבור בארצכם״.
על ״והשבתי חיה רעה מן הארץ״ יש מחלוקת בגמרא בין רבי יהודה שאומר שהקב״ה יעביר את החיות רעות מהעולם ולא יהיה אותם יותר, לבין ר׳ שמעון שטוען, ששבח יותר גדול לקב״ה זה שהחיות הרעות ישארו אבל לא יוכלו להזיק לעם ישראל.
הרמב״ן מצדד כרבי שמעון ומסביר הסבר שאולי יעזור לנו לפתור את השאלה שהטרידה אותי.
מסביר הרמב״ן שפסוקים אלו של הפרשה מדברים על לעתיד לבוא, שהעולם יחזור למה שהיה טבע העולם מייד בבריאתו קודם חטא אדם הראשון.
למי שלא יודע, לפני חטאו של אדם אכלו כולם רק עשב, גם אדם וגם כל החיות והעופות, כמו שכתוב במפורש בפרשת בראשית
לא היה מושג של חיות טורפות, כי כל הבריאה אכלה רק עשב.
מיד לאחר החטא של אדם הראשון השתנה טבע הבריאה כולה כיוון שנגזר על אדם להיות טרף לשיניהם בגלל חטאו, ומיד השתנה טבען של החיות, שחלקן נעשו חיות טרף שאוכלות רק בשר.
חלק מהטבע שנוצר והוא ככה עד היום, שברגע שחיה מנסה פעם אחת בשר, היא תמיד תאכל רק בשר ולעולם לא תחזור לאכול עשב.
הרמב״ן גם מסביר שככל שחיה טורפת יותר, היא נעשית יותר ויותר רעה.
האמת היא שיש לי הוכחה יומיומית לדברי הרמב״ן.
אנחנו מגדלים בבית כלבלב קטן במיוחד, מסוג צ׳יוואוה. האוכל הרשמי שלו, זה משהו לא ברור, שמזכיר סוג של קורנפלקס עם ריח וטעם נוראים.
אבל בפעם הראשונה כשנתתי לו לאכול בשר שמתי לב לשתי עובדות מעניינות, שאחרי שהוא טעם מהבשר הוא לא מוכן לאכול שום דבר אחר, רק בשר. ותמיד לאחר אכילת בשר הוא נהפך עצבני וההתנהגות שלו יותר אלימה ומסוכנת. כנראה הרמב״ן ידע על מה הוא מדבר.
למדנו בעצם שהטבע הראשוני של האנושות הוא צמחוני, אבל ברגע שהתחילו לאכול בשר, העולם נהיה מסוכן ואכזרי יותר ויותר.
אגב, אם אני לא טועה לבני האדם הותר לאכול בשר רק אחרי המבול (על פי חלק מהמפרשים).
כנראה, שבדור המבול מצבם הנפשי/רוחני של האנשים היה כ״כ רע, עד שאכילת בשר היה כבר דבר בלתי נמנע ולכן הותר לאחר יציאת נוח ומשפחתו מהתיבה.
הרמב״ן בעצם אומר שהפסוקים בפרשת בחקתי מדברים על תקופת בוא המשיח, שחרבות יהפכו לאתים, זאב עם גדי ירבצו יחדיו וכו׳
הנביא אומר בכמה מקומות, שבתקופה הזאת ילדים יוכלו לשים את ידיהם על נחשים מסוכנים ולא יהיה מצב שיקרה להם משהו וחיות רעות יהפכו לטובות ולא מסוכנות ועוד ועוד דוגמאות.
לדוגמא, הנביא ישעיה אומר: ״ושעשע יונק על חור פתן״ ובהמשך ״ופרה ודב תרעינה.. ואריה כבקר יאכל תבן״.
מדוע? כי העולם יחזור להיות כמו לפני חטא אדם הראשון. העולם בעצם יחזור למצבו הראשוני, כמו שהקב״ה ברא אותו. כולם יאכלו עשב , גם האדם וגם החיה , ובגלל זה טבע האדם והחיה יחזור להיות כמו במקור, טהור וללא רוע. כי כאשר אריה אוכל רק תבן, אין בו את התכונה של לטרוף חיה או אדם אחר, בטבע שלו הוא לא יהיה מסוגל לטרוף יותר.
השאלה מה עושים בינתיים.
אני מתוך כל הדברים האלו מבין שאכן בשר הוא לא דבר שאמורים לאכול לכתחילה. אכילת בשר כנראה מקהה את נפשו של האדם וגורמת לשינויים לרעה במידותיו הבסיסיות.
אולי מדברי הרמב״ן אפשר להסיק, שאדם שלא אוכל בשר יהיה בדרגה גבוהה יותר, דרגה שיש בה הרבה פחות רוע.
שורה תחתונה ובתכל'ס, אני לא רואה שבעקבות טור זה נפסיק אני או אתם לאכול בשר, אבל לפחות ניסינו קצת להבין את משמעות אכילת הבשר ומה היא עושה לנפש שלנו, ומה הן ההשלכות לשאר הבריאה.
אולי גם כדאי לכבד קצת יותר את הצמחוניים ולא לראות אותם כסוג של תמהונים .
שלכם ותמיד בשמחה, עמירן דביר.
הצגת כל התגובות