בפרשת השבוע 'במדבר', מצווה אלוקים את משה רבנו, לערוך מפקד אוכלוסין לעם ישראל, ולהדגיש את המכנה המשותף לכל בני ישראל - מהצדיק הגדול ביותר ועד האדם הפשוט ביותר. גם ההסתכלות האנושית שלנו על הזולת, צריכה להיות זהה וללא הבדלים. ולהביט על כל אחד בנקודה היהודית המשותפת שבו.
בתלמוד נאמר: "ישראל אף על פי שחטא, ישראל הוא". בליבו של כל אדם מישראל דולק הניצוץ היהודי שיכולה להפוך לשלהבת של אש קדושה, ללא הבדל בין דעותיו, השתייכותו המגזרית או העדתית. לצערנו, אנחנו נוטים להעריך אנשים לפי המראה החיצוני או מצבם הכלכלי, ולכן כאשר העשיר מאבד חלילה את נכסיו, הרי שהיחס אליו משתנה. כך הוא טבע האדם, ועלינו לעבוד על המידות שלנו ולתקנן.
בכדי להמחיש את העניין, נתאר לעצמנו תשעה צדיקים שמתכנסים לתפילה, וחסר להם אחד להשלמת המניין. במקרה כזה, מצרפים גם את האדם הכי פשוט, והוא יהיה שווה בדיוק ככל הצדיקים לשם השלמת המניין. זאת הגישה הנכונה להתייחסות לבני האדם לא להבדיל בין עשיר לעני ובין חכם לטיפש, בין בעל תואר ושרה לפועל פשוט – כולנו שווים.
פרשתנו 'במדבר' נקראת לקראת חג השבועות. משום שכאשר עם ישראל התייצבו לקבלת התורה למרגלות הר סיני, התורה העידה שזה היה כאיש אחד בלבד אחד - באהבה ובאחדות.
חד וחלק: אַל תְּהִי בַּז לְכָל אָדָם.