פרשת השבוע 'וַיִּגַּשׁ' פותחת בתביעת האח יהודה מיוסף לשחרר מיידית את בנימין האח הקטן. חכמינו זיכרונם לברכה מסבירים שיהודה היה מוכן לכל תרחיש ובמידת הצורך אף להילחם ביוסף, שצבר כוח רב כמשנה למלך מצרים.
יהודה ניצב בתוקף רב לצד בנימין אחיו, היות והתחייב לאביו יעקב לפני צאתם לארץ מצרים עם בנימין, שהוא ערב לשלומו ולביטחונו, עד שבנימין ישוב לאביו בחזרה. הכתוב מתאר זאת במילים: "כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר".
רבים מהמפרשים שואלים, כיצד עלה בדעתו של יהודה להילחם ביוסף, הרי כל צבא מצרים עמד לצידו של יוסף? לכאורה כאשר איש אחד מתכוון לצאת למלחמה נגד צבא חזק כמצרים – זוהי מלחמה אבודה מראש.
אלא מכיוון שיהודה ערב לאביו שיחזיר את בנימין, לכן כשבנימין היה בסכנה – יהודה פעל מיד מתוך מסירות נפש, ללא שום שיקולים זרים והגיוניים. גם כיום כשאנחנו חתומים על ערבות כלשהי, אנו נפעל ללא עוררין לקיומה של הערבות, שכן הערבות היא התחייבות אישית לקיומה.
מהערבות של יהודה כלפי בנימין, אנו למדים הוראה לכל ההורים - מוטלת עליכם ערבות ואחריות על חינוך כל אחד מילדיכם, ועליכם למסור את נפשכם על חינוך הילדים.
כיום בעידן המודרני, חשוב יותר לשים דגש על חינוך טהור לילדינו, חינוך לערכים ולמידות טובות נכונות. רק חינוך כזה ראוי להתאמץ למענו, בכדי להבטיח את עתיד ילדנו שיהיה טוב, בריא ומאושר.