המבוכה האמריקאית ותיאוריית מקור השליטה
במאה הקודמת ידעה ארה"ב הגדולה טלטלות רבות. חייהם של צעירים רבים נגדעו במלחמת הדמים הויאטנמית, פרשיות שחיתות טלטלו את המערכת הפוליטית ומעל הכל התנוסס האיום המתמיד של המלחמה הקרה שבכל רגע נתון הייתה עלולה להצית מלחמה גרעינית כלל עולמית.
המציאות הפוליטית והביטחונית הקרינה באופן ישיר על חיי החברה התרבות והאקדמיה במדינה.
שאלות קיומיות החלו להעסיק את הדור הצעיר שהחל לחפור בקדחתנות בשאלות אודות משמעות הקיום והגורל האנושי.
ג'וליאן רוטר, פסיכולוג יהודי- אמריקאי, ליווה את האירועים האלה מקרוב. במלחמת העולם השניה הוא שירת כפסיכולוג יועץ-חוקר בצבא האמריקאי, הוא פגש מקרוב את הלבטים וחיבוטי הנפש של החיילים הצעירים.
שאלה משמעותית שהסיקה את הצעירים האמריקאים באותו זמן, הייתה: האם הגורל ואירועי החיים ניתנים לשליטה והובלה על ידינו, או שמא הם מוכתבים מראש ולנו נותר רק לתמרן בתוכם.
כפסיכולוג, החל רוטר לחקור עד כמה אנשים מאמינים בכוח שלהם להשפיע על המציאות ואיך הדבר משפיע על חייהם. עם הזמן הוא גיבש את מה שמכונה: "תאוריית מקור השליטה".
התיאוריה מבחינה בין אנשים הנוטים לייחס את ההצלחות והכישלונות בחייהם לתושיה והבחירה שלהם, לבין אלה שנוטים יותר לתלות את המצב בהשפעת הגורל ופחות למעשה ידיהם.
2 תלמידים משתתפים במבחן ונכשלים בו. הראשון טוען: "השאלות היו קשות מדי, לא הייתה לי אפשרות לעבור אותו" - רוטר יגדיר אותו כ'אדם בעל מקור שליטה חיצונית' - כיון שהוא מייחס את הכישלון למציאות 'החיצונית'. לעומתו השני יטען: "חבל. אם רק הייתי לומד יותר בשבוע האחרון, הייתי מצליח' - אותו רוטר יגדיר כ'אדם בעל מקור שליטה פנימי' - כיון שהוא מייחס את התוצאה למקור פנימי -הבחירה שהוא לקח - לא ללמוד למבחן.
מחקרים בנושא הראו, כיצד אנשים בעלי מקור שליטה פנימי, מאמינים שגורלם נתון בידיהם והם טעונים במוטיבציה חזקה יותר ורצון גדול להצליח. לעומתם אנשים בעלי מקור שליטה פנימי, חשים כי אין להם השפעה על אירועי חייהם ובשל כך הם נוטים יותר לסבול מדיכאונות וסטרס יום יומי.
אחד הגורמים החזקים שנמצאו משפיעים על תחושת מקור השליטה, הוא הניסיון. אנשים שהתנסו ביותר מידי כשלונות וניסיונות שלא הצליחו, יפתחו עם הזמן תחושה שאין בכוחם להוביל את חייהם למקום טוב יותר. תופעה זאת מכונית: "חוסר אונים נרכש" והיא מודגמת היטב בניסוי הכלבים המפורסם. במהלך הניסוי נתנו החוקרים שוקים חשמליים לקבוצה של כלבים, לחלק מהכלבים ניתנה אפשרות ללחוץ על מתג ולהפסיק את החישמול ולחלק לא.לאחר מכן העבירו את כל הכלבים לכלוב שרק חצי ממנו חושמל. באופן טרגי, הכלבים שלא ניתנה להם האפשרות להפסיק את החישמול בפעם הראשונה, רבצו כעת בחלק המחושמל של הכלוב ואפילו לא ניסו לעבור לצד השני על אף שהיו יכולים לעשות זאת בקלות רבה.
זה בידיים שלכם
ההבחנה שיצר רוטר איננה בינארית. כולנו לעיתים מחזיקים בעמדה בעלת מקור פנימי ולעיתים בעמדה בעלת מקור חיצוני. ההבדל האישיותי הוא רק בנטיה לצד כזה או כזה. בנוסף, ניסוי הכלבים שראינו מדגים עיקרון חשוב: הניסוי מראה כיצד הנטיה גמישה ויכולה להשתנות בהתאם להתנסויות של האדם. אכן, מחקרים הראו את היעילות הגבוה שיש לטיפול פסיכולוגי - קליני בהשפעה על מקור השליטה.
אך בנוסף ישנה עצה פשוטה ויעילה שנשנעת על הניסוי והיא: לתרגל הצלחות קטנות. לקיחה של יעדים קלים ברי השגה תרגיל אותנו להצליח ותחווט את התפיסה שלנו לאט לאט לכיוון של תפיסת מקור שליטה פנימי. בדיוק הפוך ממה שקרה לכלבים המסכנים.
בקישור המצורף תוכלו למצוא שאלון לבדיקת מקור השליטה שלכם. השאלון הוא שאלון עצמי שבסופו תוכלו להעניק לעצמכם ציון ולגלות באיזה מקור שליטה אתם מחזיקים.
אם כן יוצאת מסקנה מעניינת: אנו יכולים להשפיע על המציאות, כך שנתפוס את המציאות ככזו המושפעת על ידינו…
הרופא המוסלמי והמכבים
ההלצה מספרת על רופא שהיגר ממדינה מוסלמית והיה נוהג לומר למטופליו, כי לא קלה העבודה בארץ הקודש: "אצלינו הערבים" - הסביר - "אם החולה מת כולם מקבלים את דינו של אלוקים ולא באים בטענות לרופא בשר ודם, לעומת זאת אם החולה מבריא, הקרדיט והתשבחות כולם מגיעים לרופא. אולם אצלכם היהודים, אם החולה מבריא אלוקים לוקח את כל הקרדיט על הנס, ואם החולה מת כל הטענות מגיעות אל הרופא.
הלצה זאת מגדירה את המורכבות הקיימת בתפיסה היהודית באשר לשאלת מקור השליטה: מחד עומד עיקרון האמונה של 'ההשגחה הפרטית' לפיו הבורא הוא השליט היחיד שמוביל את חיינו, ומאידך עומד "העיקר הגדול ועמוד התורה והמצווה" -לשון הרמב"ם - של הבחירה החופשית. כפי שהתבטא המורה הגדול באחת מאגרותיו:"שֶׁיְּהֵא הָאָדָם בַּעַל יְכֹלֶת עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ אוֹ יִבְחַר מִמָּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְכֹלֶת עָלָיו, וְזֶה יְסוֹד שֶׁתּוֹדֶה לָהּ' לָא נִשְׁמַע כְּלָל בְּאֻמָּתֵנוּ הֶפְכּוֹ". לפי עקרון זה הבורא מעניק לאדם את הבחירה החופשית והחירות המלאה להוביל את חייו למקום טוב ונכון.
בכך התפיסה היהודית ממזגת בצורה מושלמת את הענווה ושלוות הנפש הכרוכים במקור השליטה האלוקיים ('החיצונית') ואת החירות והאמונה של האדם במסוגלות של עצמו להוביל את חייו למקום טוב יותר.
עם סיום ימי החנוכה הדברים מתחדדים לאורם של המכבים הגדולים: גם כשכל הנסיבות עמדו נגדם, בחרו מתיתיהו ובניו לעמוד על עקרונותיהם ואמונתם הטהורה ובחרו לצאת למלחמה שהייתה חסרת סיכוי והסתיימה בניצחון מוחץ.
הצגת כל התגובות