ראש הישיבה וראב"ד 'העדה החרדית', התייחס הערב (חמישי), ואמר בנחרצות, "פיקוח נפש, חובה להישמע להוראות הרופאים, אם חלילה לא יצייתו עכשיו להוראות, יש לחשוש שלא יוכלו עוד להציל", והתייחס גם על "קיום מסגרות לימוד בחבורות קטנות בבתים תוך שמירה על כללי הניקיון, ועל הרחקה האחד מחבירו".
בימים האחרונים הורה הגר"מ שטרנבוך, לסגור מיידית את מרכזי התורה והתפילה הממוקמים במקלטים או בקומות תחתונות בהם אין פתחי אוורור וחלונות – ומסתמכים אך ורק על מערכות מיזוג ואוורור, דבר שמגביר את הסכנה להפצת הנגיף.
מוקדם יותר השבוע התכנסו חברי בד"צ 'העדה החרדית' במעונו של הגר"מ שטרנבוך לדון בדבר התנהלות מוסדות חינוך בעקבות התקנות החדשות של משרד הבריאות בעניין ההתגוננות מנגיף הקרונה.
במהלך הדיון נפלה ההחלטה כי הלימודים בתלמודי תורה והישיבות יימשכו, אך התלמידים יחולקו לקבוצות קטנות יותר, כמו כן התלמידים לא יתפללו וכן לא יאכלו יחד, ובנוסף יבוטלו לימודי החול בחיידרים, ואף גני הילדים ובתי הספר לבנות יושבתו עד להודעה חדשה.
במקביל אף מינו הבד"ץ "וועד עסקנים" שיעמדו בקשר מול המוסדות לפקח על קיום הוראות הבד"ץ בנושא ההיגיינה.
כאשר התברר לראב"ד היום, כי התפשטות נגיף הקורונה נכנסה לתוככי הציבור החרדי בכלל השכונות והערים, דיבר הרב לראשי המוסדות הכפופים להוראת הבד"ץ, בדבר הנהגתם של המוסדות שהוכרחו להיסגר בעקבות המצב.
בפתח דבריו, הבהיר הראב"ד המצב לאשורו, ועל החובה לשמור על הכללים וההנחיות למניעת התפשטות הנגיף במצב הנוכחי אותו הגדיר כ"פיקוח נפש":
"בעוונותינו הרבים מתפשט והולך בעולם מגיפת הקורונה, ויש הרבה נפגעים, חלקם חולים וחלקם מתים רח"ל, ובכל מדינה בעולם עשו תקנות הרחקה כדי למנוע את התפשטות המגיפה, ואף אנו נקיים האזהרות שיש בהם משום פיקוח נפש, וכבר כתוב באחרונים שאפילו אם מת אחד מכל אלף חולים, הרי זה נידון כסכנת נפשות לדון בו דיני הצלה בפיקוח נפש, וא"כ במחלה זו שמתים בה יותר מאחד מאלף חשיב כפיקוח נפש".
"החובה מוטלת על כל אחד לפעול כהוראות הרופאים למנוע את התפשטות המחלה, ובפרט במצב זה שרבים הם החולים בזה שאין ניכר עליהם הדבר כלל, ואם ימתינו עוד זמן אפשר שלא יוכלו לפעול עוד, וע"כ החובה לפעול בהקדם לצמצום התפשטות המגיפה כהוראות הרופאים".
בדבריו הכריע באשר לישיבות והחיידרים שסגרו את שעריהם: "הישיבות והתתי"ם שהוכרחו לסגור את שעריהם, ייאספו לעת עתה בחבורות קטנות בבתים תוך שמירה על כללי הניקיון, ועל הרחקה האחד מחבירו, ודור דור גם בשעה שהיה סכנת מיתה ממש לא פסקו ללמוד תורה, ונתפלל ונקווה לה' שלא יחמיר המצב כאן בארץ הקודש עד שאפילו לתפילה בציבור לא נוכל להתאסף, ונחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'".
כאן קורא הגר"מ לערוך 'פדיון נפש': "ראוי לסדר פדיון נפש לכל אחד ואחד, והעשיר יתן כפי עשרו ועכ"פ לא יפחות מאלף שקלים, ובעל הבית לא יפחות מחמישים, והמתפרנס מהציבור יתן כפי יכולתו, ויאמר "הרי זה פדיון לנפשי", וכל אחד ידע שהתיקון הוא צורך ממש.
איך מתעוררים מהמצב? לדברי הראב"ד: "בעולם הזה שכולו הסתר, הקב"ה מלביש רצונו ודרישותיו מאתנו על ידי הנהגתו בעולמו, וא"כ בוודאי יש לנו לראות בכל המגיפה והיפוך סדרי עולם שבאו על ידה כהתראה מהקב"ה לעמו".
"חובתינו לערוך חשבון הנפש ועל כל אחד לפשפש במעשיו הן בבין אדם למקום והן בבין אדם לחבירו, וכל רב בישראל יעורר את בני קהילתו לפי מצבם, ובזה נזכה להמתיק הדינים ולבטל המגיפה".
"יש להוסיף בכל יום זמן ללימוד התורה, ולהתחזק באמירת מאה ברכות בכוונה שהוא מסוגל לבטל מגיפה, ובמיוחד בשבת קודש יש להיזהר ולהשלים חשבון מאה ברכות ע"י אכילת מיני פירות ומגדים (וכמבואר בגמ' מנחות מ"ג:).
"כן יש להיזהר בכבודם של תלמידי חכמים, וחז"ל הזהירו (שבת קי"ט ע"ב) שהמבזה תלמידי חכמים אין רפואה למכתו, ועלול להיענש במחלה כעין זו שאין לה רפואה, ומידה טובה מרובה לנזהר בזה שממשיך על עצמו זכות להיות מוגן שהמחלה לא תפגע בו או בצאצאיו".
"בזכות לימוד התורה והתשובה והצדקה והחסד נראה נפלאות, ומן השמים ירחמו עלינו להסיר מעלינו כל נגע ומחלה, והקב"ה יחיש גאולתינו בביאת משיח צדקינו במהרה ובקרוב.