לכולנו קשה לסרב לילדים. הם בוכים, מתחננים, מאיימים... רבים נשברים וקשה לשפוט אותם על כך. בסך הכול מדובר במצב די טבעי, כי ילדים תלויים בנו, במבוגרים, ואין ברשותם יותר מדי כלים לקבל מאתנו את הרצוי. לרוב ההורים שמים לב שמשהו לא בסדר במערכת היחסים שלהם עם הילד כשהכניעה לבקשות של הילד הופכת למנהג קבוע, וההורים מתחילים להרגיש שהם מאבדים את השליטה בבית, והילד פשוט יודע לקבל כל מה שהוא רוצה בדרך זו או אחרת.
המניפולטורים הכי קלים לזיהוי הם אלה שיודעים לנצל את החמלה הטבעית שלנו. הם בדרך כלל נראים חלשים מאוד, פגיעים מאוד. העולם מתאכזר כלפיהם והם סובלים, סובלים, סובלים... החמלה ורגשי האשם שמלווים בימינו כמעט כל חוויית הורות עושים את מלאכתם, והילד מקבל את מבוקשו שוב ושוב. קל מאוד לזהות את הילדים האלה: הם תמיד סובלים מאי צדק קיצוני, יחס נוראי מצד החברה, נופלים קורבן לטעויות, והעיקר רושמים את כל המקרים האלה בקפדנות רבה ומזכירים אותם בכל הזדמנות. מבלבד הנזק שהילדים גורמים במניפולציות שלהם לאחרים, הנזק העיקרי נגרם דווקא להם עצמם, היות והם מתרגלים לראות את העולם סביבם באור שלילי ולזכור היטב כל שטות קטנה שכביכול פגעה בהם.
הצד השני של אותו מטבע הוא חנפנים קטנים. הילדים האלה לומדים מהר כי חנופה היא דרך מצוינת להפעיל את ההורים, במיוחד את אלה שלא סובלים מעודף בטחון עצמי. הם יודעים להביע אהבה, יודעים לומר מחמאות יפות, יודעים להיות נחמדים ואהובים על כל המשפחה. הבעיה היא רק שאחרי כל מחמאה או משפט יפה איכשהו קורה שהם מקבלים משהו שבכלל לא התכוונו לתת להם.
קבוצה פופולארית נוספת היא חולים מדומים. ולאו דווקא מדובר בילדים שפתאום עולה להם החום בבוקר של המבחן או מתחילה לכאוב להם הבטן כשמסרבים לקנות להם צעצוע. אף שגם כאלה ישנם, מדובר לרוב בתופעה חולפת שכמעט כל האמהות יודעות להתמודד אתה היטב. אבל ריבוי האבחונים והאבחנות הדקות וקשות להגדרה נתן לילדים רבים אפשרות להשאר זמן בלתי מוגדר חולים, מסכנים וזקוקים לטיפוח נוסף. הרדיפה המעט אובססיבית אחרי קשיים אמיתיים ומודמים של הילד, אבחונים בלתי פוסקים והטיפול המפוקפק בכל קושי קטנטן, נותנים לילד שנוטה למניפולציות אין ספור דרכים לנצל את המעמד של החלש.
לפעמים ההורים מחד רוצים מאוד להפסיק את המניפולציות של הילד, ומאידך הם דווקא מחזקים את התנהגותו השלילית. זה קורה כשעמוק בלב ההורים גאים במניפולטור הקטן וסבורים שמדובר בילד חכם שיודע להסתדר בחיים. גם אם הם לא אומרים את זה בקול רם, הילד מצליח לקלוט את המסרים הסמויים.
הפתרון היעיל היחיד במקרים האלה הוא הפרדה מוחלטת בין הדרישות של הילד לתלונות, טענות, מחמאות ושאר ביטויים. ככל שההורים יקפידו להפריד במילים ובמעשים בין מה שהילד אומר למה שהילד מקבל, כך תשתפר יותר האווירה בבית. גם במקרים שבהם החלטתם אכן לתת לילד את מבוקשו, חשוב מאוד להפריד מבחינת זמן ומקום את רגע הענקת הדבר הרצוי והרגע בו הוא ביקש זאת בליווי אחת המניפולציות הרגילות שלו. ככל שהילד יקלוט מהר יותר כי שיטת התקשורת הישנה הפסיקה לעזור לו, כך הוא ילמד מהר יותר דרכי התקשרות בריאים יותר.