אין ספק כי הבחירות המרתקות ביותר מתרחשות תמיד במגזר החרדי ויותר מכך אין ספק כי בחירות 2015 הכניסו לנו קלישאות וגם שברו לנו מיתוסים חדשים שלא היו עד כה:
ביזיון. אדם שספג מהלומה בדמות קלטת בו מרן הגר"ע יוסף זצ"ל נחזה בשיא כוחו אומר בשיחה אישית ופנימית (שאינה מיועדת לציבור) מה הוא באמת חושב על דרעי, מעביר את הביזיון שלו מהקלטת למרן. כלומר, לא הוא התבזה אלא מרן. זהו מיתוס חדש של קלישאות שטרם הכרנו עד כה.
שליחות. מעולם לא שמענו שאדם שולח שליחים לעצמו. בבחירות האלו הגיעו שליחים לרבנים כדי להחתימם על מכתב הקורה לאריה דרעי לחזור. אחד ממקורביו הסכים לתת לאחד מגדולי הדור סכום עתק כ"תרומה" כדי שיחתום על מכתב הנ"ל. דרעי אף טרטר רבנים וגדולי ישראל ושיגר אליהם אילי הון, רבנים ופוליטיקאים, בזה אחר זה, כדי שאלו יפנו אליו עם בקשה לחזור להנהגת ש"ס. רוצה לחזור תחזור. הדלת פתוחה. אבל לשלוח שליחים לעצמך? זהו קלישאה חדשה שלא היתה עד כה בפוליטיקה. עוד חידוש.
התחשבות. שמענו רבות על הפרעות לשכנים בימי בחירות בשל עצרות עם מרעישים. לעיתים נדחו עצרות אלו לימים, שעות ומקומות מתחשבים יותר. פעם ראשונה ששמענו על פירוק אוהל פוליטי שהיה אמור להתפרק בלאו הכי בשל העובדה שמראש כך נקבע עם חברת ההפקות שבנתה אותו, ולהכריז שעושים זאת בשל התחשבות בשכנים. עוד מיתוס חדש בבחירות הנוכחיות.
פרישה. גם המושג פרישה קיבל משמעות חדשה בבחירות הנוכחיות. עד כה פרישה היתה פרישה. והנה פרישה הפעם מלווה בהדלפה לתקשורת על הודעה ששיגר הפורש לילדיו ובו הוא כותב "יש לכם אבא במשרה מלאה", אך בו זמנית נאמניו הקרובים ביותר עוסקים בהקמת אוהל, בשליחת שליחים לרבנים שיקראו לי לחזור, בארגון רמקולים ברחובות עם הקריאה להגיע לאוהל הקורא לי לחזור, עם אוטובוסים חינם, עם זמרים, עם טשולנט מהביל ועוד. המושג פרישה קיבל משמעות חדשה.
ציות. עד כה ידענו שציות זה ציות. גם כאשר הוחזר לש"ס לאחר איומים רבים על הקמת מפלגה עצמאית אותה כבר הקים בשם "יהדות ומסורת", טען הלה שכל חזרתו היא רק בשל ה"ציות" לגדולי ישראל ולמרן. והוא, בכלל רצה להישאר בחוץ ולעשות לביתו. כפו עליו לחזור בניגוד לרצונו האמיתי. והנה פתאום כעת באה פרישה ועימה באה הקריאה של מועצת החכמים המבטלת את הפרישה, והנה נעלמה הציות. האם ציות זה מס שפתיים? האם ציות זה משהו שמסדרים אותו בהתאם לתנאי הטיימינג בזירה. עוד מיתוס שקיבל זווית חדשה בבחירות 2015.
כבוד התורה. תמיד ידענו שיש לרבנים ולגדולי תורה חסינות מפני ביקורת הפוליטיקאים והעיתונאים, מאחר וזוהי זכותם של גדולי ישראל להחליט אחרת ממה שחושבים קטני המוחין לבלרים שכירי עט של דרעי והפוליטיקאים עצמם בעלי האינטרסים. משום שקטנם של גדולי ישראל רחבה ממתנם. תמיד היו הרבנים היו מחוץ לטרמינולוגיה הביקורתית וכפי שידענו אלו ואלו דברי אלוקים חיים וכל איש, משפחה ושבט יעשו כהוראת רבותיו. איך פתאום איפה השתנה דין זה? מדוע הוא אינו חל על אלי ישי, כאשר הוא מגיע להכרזה על הקמת מפלגתו בתוך ישיבת כסא רחמים ולצדו גדול פוסקי יהדות המזרח ומקים עולה של תורה מרן הרב מאיר מאזוז שליט"א?. מדוע הוכרז הרב ישי כבוגד? וכמי שהלך לבית הכסא? מדוע רומסים את כבודו של הרב מאזוז, בהציגם אותו כרב מליגה ד', בשל אינטרסים פוליטיים?. עוד קלישאה שנרמסה בבחירות אלו.
שלום ומחלוקת. תמיד ידענו שלמחלוקת יש 2 צדדים. כדי להגיע לשלום על 2 הצדדים החלוקים להגיע לפשרה ולהסכמות. אין דרך אחרת. והנה פתאום קמו מושגים חדשים בתחום זה. "מחלוקת" זה מי שלא מקבל את התנאים שלי לשלום. "מחלוקת" זה כל מי שאומר וחושב אחרת ממני. למשל, "רדיו קול ברמה מביא מחלוקת". למשל, אלי ישי שהקים מפלגה בהוראת רבותיו נחשב – "מפלג". דרעי שהשתלט על ש"ס וגרם לכל המחלוקת שנוצרה מגדיר עצמו – "איש שלום". ושוב גם עתה לאחר שדרעי הודיע על פרישתו מראשות ש"ס כדי למנוע מחלוקת ולהחזיר את השלום, והנה, לא חלפו כמה ימים והוא מתראיין בתקשורת החילונית ופותח את הפה על אלי ישי ועושה חילול השם ומחלוקת וכל זה במסגרת היותו "איש שלום". אין ספק כי המושג "שלום ומחלוקת" בבחירות 2015 הפך למיתוס גמיש מאוד.
אמת ושקר. תמיד ידענו שיש מושג של מציאות שאינה ניתנת לביטול ע"י בדותות. למשל, כולם ראו את הופעתו של מרן זצוק"ל, בעת בו הכריז על חזרתו של דרעי לראשות ש"ס ושם אמר כי "לא היתה לנו ברירה. הבטחנו לו שנחזיר לו כשיחזור. תדונו אותנו לכף זכות. הרב אלי ישי אדם נאמן וצדיק. כל מה שאמרנו לו עשה. בכל ביתי נאמן הוא. מקים עולה של תורה". ועוד ועוד. והנה לצרכים פוליטיים קם מישהו ומכריז לעיני כל העולם, כאילו כולם מפגרים, "מרן גירש את אלי ישי בבושת פנים". כאילו מה נסגר? יש מושג של אמת ושקר? אפשר לשקר את כולם כל הזמן?
עוד דוגמא: קם אדם ומכריז כי מה שקובע זה הסוף ובסוף מרן החזיר אותו לתפקיד יו"ר המפלגה. נכון. אבל אולי קרה עוד כמה דברים בדרך שגרמו לו להחזיר אותך? היה מישהו שאיים שאם לא יחזירו אותו הוא יפתח מפלגה חדשה שתגנוב קולות מש"ס בחיי מרן? האם הציגו בפניו סקרים מפוברקים? האם אותו אחד לא שלח אילי הון, רבנים, פוליטיקאים, אריאל אטיאס ואחרים, ללחוץ על מרן להחזיר אותו לתפקיד היו"ר? האם האיש הנ"ל עונה לשם "אריה דרעי"? אין ספק שגם קלישאת האמת והשקר זוכה לפריחה מחודשת בבחירות 2015.
אבא. בדרך כלל אבא הוא משהו שנמצא בהסכמה. פתאום קם מישהו וקובע שאבא הוא רק שלו ולא של אחיו. זה חידוש עצום. "אבא מה עשו לך?" כאשר לדבר בהחלט יש יותר מפרשנות אחת. אבא מה עשו לך אלו שהכריחו אותך עם הרבה צער ועגמת נפש להחזיר להנהגת ש"ס את מי שאתה מכנה "רשע"?. כל מסכת הלחצים שטרם נחשפה לציבור ששברה את רוחו של מרן וגרמה לו לעשות את מה שהוא כל כך לא רצה במשך שנים רבות ולהחזיר את דרעי לתפקיד יו"ר ש"ס, לא נחשבת לפגיעה באבא? כל הפעילות הנ"ל אינה נחשבת לביזוי אבא?. מדוע אף אדם לא קם ואמר אז רבותי אתם מבזים את מרן=אבא. תנו לו להנהיג תנו לו לנהל, הוא יודע טוב יותר מכולם מה טוב לש"ס, מה טוב לעם ישראל?. אין ספק כי המושג "אבא" הפך לקלישאה חדשה בבחירות 2015 וניפצה מיתוס של הסכמה משנות דור.
צביעות. ידוע שבבחירות יש צביעות וצדקנות. אי אפשר בלי זה. אבל יש אנשים שיש להם הרבה חמאה על הראש והן נזהרים לא להסתובב בשמש הקופחת כדי שהחמאה לא תימס ותימרח להם על הפנים. אותם אנשים עומדים בצד ושותקים כדי שלא יאמרו להם "טול קורה מבין עיניך". והנה בבחירות הללו קם אדם שבמשך שנים הודיע כי בכוונתו לפתוח מפלגה מתחרה לש"ס עוד בחיי מרן ותוך גרימת צער רב לאבא. הוא לא מכחיש זאת. הוא אף הקים ורשם מפלגה חדשה, אולם לא התמודד איתה מחשש שלא תעבור את אחוז החסימה. בראיון לאילנה דיין בערוץ השני הוא מאשר זאת וגם נימק את אי-ריצתו בנימוק אחר: "אני חושב שהיה נכון לפתוח את המפלגה ההיא, שהיתה מביאה קולות ממחוזות חדשים שאינם בוחרים לש"ס. אבל הרב עובדיה הכריע שעלי לחזור להנהיג את ש"ס". כך או כך, דרעי, אומר בקולו כי הוא אכן הקים מפלגה ואף עמד לרוץ איתה אם לא היו נכנעים ללחצים ומחזירים אותו לש"ס. אז מדוע מה שמותר לך ומה שאתה עשית בפועל אסור לאלי ישי לעשות? ועוד כאשר יש מאחוריו תמיכה של גדול העומד על גביו, מרן הרב מאזוז שליט"א. הוא אשר אמרנו, בבחירות 2015 יש חידושים רבים. אם דרעי פותח מפלגה זה בסדר ואם אלי ישי עושה זאת, הוא מואשם במחלוקת וב"הרס יהדות ספרד", כפי שזעק ידידו של דרעי באוהל הצביעות. ואולי הוא רוצה להביא את אותם קהלים ומחוזות שלעולם לא יצביעו ש"ס ובמיוחד כאשר דרעי עומד בראש? אין ספק כי הצביעות בבחירות 2015 זכתה לעדנה ולמנה גדושה במיוחד.
תארים. פרשת הפילוג בש"ס היא פרשה כאובה. אין ספק. לדעתי, לצד כל הכאב והצער אין ספק שהמהלך יניב עוד כמה מנדטים ליהדות החרדית. בדיוק כמו שהיה בפילוג של דגל התורה מאגודת ישראל ועוד קודם לכן בפילוג של ש"ס מאגודת ישראל. אולם, גם בפילוגים הקודמים היו קווים שלא חצו וכולם שמרו על כללים מציאותיים. נציגי ש"ס, דגל ואגודת ישראל גם לאחר הפילוג לא הוצאו מהמחנה ולא הוקעו כשונאי ישראל שבין לילה הוצמד להם התואר "מר" במקום התואר "הרב". האם התואר "הרב" מותנה בהשתייכות פוליטית? איך יתכן שמי שעמד ויצק מים על ידי מרן זצוק"ל במשך עשרות שנים והוגדר על ידו "אהוב עליו יותר מבניי. בכל ביתי נאמן הוא", ייהפך פתאום ל"מר אלי ישי"? פתאום אנו שומעים את הרב העסקן מכריז בגרון ניחר באוהל עבודת האלילים בהר נוף "מר אלי ישי מחריב את יהדות ספרד". והביריון שבנציגי ש"ס בכנסת ונציג השמאל הקיצוני בש"ס ח"כ איציק כהן גם לא מוכן ללחוץ את ידו של אלי ישי בשידור טלוויזיה לנגד עיני ישראל. התנהגות זו היא עוד חידוש מרענן מבית מדרשה של ש"ס בבחירות 2015.
בושה. תמיד ידענו שבבחירות יש פחות בושה. הפוליטיקאים מדברים לציבור כאילו הוא מפגר מספר סיפורים ומבטיח הבטחות סרק. אבל גם בתקופת בחירות אף פוליטיקאי לא רוצה לצאת מפגר או שקרן, לכל היותר הוא מוכן שאחרים יצאו מפגרים בשבילו. בבחירות הנוכחיות יש חידושים גם בתחום הבושה. כל הקווים נחצו ואנשים מוציאים את עצמם מפגרים, נוכלים, משחקים ב"נדמה לי שמאמינים לי", אך בעיקר חסרי בושה. אין ספק כי ה"בושה" מתה מבושה, כאשר דרעי נימק את חזרתו לפוליטיקה בכך שמרן חכם שלום כהן, נשיא מועצת החכמים (שמונה על ידי דרעי) ציווה עליו לחזור להנהגת התנועה. הרי חכם שלום כהן צעד לביתו של דרעי כבר בערב ההתפטרות ודחה יחד עם שאר חבריו של דרעי (הרבנים משה מאיה ודוד יוסף) את התפטרותו. אז מה נסגר? שבועיים לקח לך לציית להם? וכאילו מי יותר מציית למי הרבנים-החברים לדרעי או דרעי לחכמים? כאילו את מי אתה מרמה? על מי אתה חושב שאתה עובד?. אין בושה.
הצגת כל התגובות