מי ערב על ההסכם? / חיים כהן

(צילום: עזרא לנדאו, באדיבות מגזין "עמי")

כאשר החלה מלאכת ההרכבה של הקואליציה של אריק שרון בשנת 2001, כששרון נבחר לכהן כראש הממשלה בפעם הראשונה, מנהל המטה שלו אז היה אורי שני. שרון קרא לו אליו כדי לבנות אתו יחד את קווי היסוד הכלליים של הממשלה. ואז, אחרי ישיבה של כמה דקות שרון לקח דף מהבלנק האישי שלו, השאיר את הדף כולו ריק ורק למטה הוא חתם. הוא העביר את הדף הזה לאורי שני ואמר לו: קח את הדף הזה שחתמתי עליו, וכעת תכניס לי את כולם בפנים.

במילים אחרות הוא אמר לו: כל מי שרוצה להיכנס לקואליציה, לא משנה מה הוא רוצה או איך הוא רוצה - תגיד לו כן ותכניס אותו בפנים.

כששרון מבקש - מבצעים, ואכן כך בדיוק עשה אורי שני, וכך הוא הצליח להכניס את כל המפלגות לתוך הקואליציה. כמובן, עוד בפגישה הראשונית עם שרון שאל אותו אורי שני: איך אפשר לחתום עם כולם? איך נעמוד בכל הדרישות וההסכמים? אבל שרון אמר לו: תקשיב, אתה כעת תכניס את כולם, ואחרי זה כבר תראה שנסתדר. אחרי ששני הצליח להכניס את כולם בפנים, אמר לו שרון: עכשיו מתחיל המשא ומתן האמיתי עם המפלגות. וכך, תוך כדי נסיעה, שיטה שרון במפלגות השונות. למפלגה ההיא חתך תקציב מובטח, לשניה הפר הבטחה מפורשת וכך הלאה. לאורך כל הקדנציה הזו שלו הוא פשוט רשם בעצמו את קווי היסוד האמיתיים של הממשלה וניהל את העסק כפי שהוא רוצה. היה ברור לו דבר אחד: אחרי שהחבר'ה כבר נכנסים פנימה, יהיה להם קשה מאד לפרוש. אחרי שהם כבר חלק מהקואליציה ונהנים ממנעמיה, הוא האמין, כבר לא יהיה להם אומץ אומץ לאיים ולעשות שרירים ולפרוש.

*

אני רוצה כאן להגיד ישר כח גדול לנציגות החרדית כולה, על האופן הדיסקרטי והטוב בו ניהלו את המו"מ, כך שאפשר להגיד שלפחות על הנייר מדובר בהישג מרשים.

אבל כידוע בעולם העסקים, לפני כשחותכים עסקה אז חותמים בדרך כלל על הסכם בו כתוב שהעסקה הייתה בין צד א' לצד ב', ואם אחד הצדדים לא יקיים את האמור בהסכם - הוא יחויב בא' ב' ג'. אבל זה רק בעולם העסקים. לעומת זאת בעולם הקואליציוני, לצערנו, בהסכמים הקואליציוניים שנחתמים אין שום סעיף עם תוקף משפטי שמחייב קנס על אי-קיום ההסכם ככתבו וכלשונו, מה שנותן להסכם שיניים של ממש. ולכן, המלחמה האמיתית עוד לא התחילה. כעת הנציגים יצטרכו להזיע הרבה מאד כדי לנסות ולגרום שנתניהו יקיים אפילו פסיק של סעיף מתוך ההסכם.

כבר אחרי שפורסמו חלקים מההסכם, התחיל השבוע כמובן מסע הסתה פרוע כנגד הציבור החרדי, וכולם בטוחים שזה בגלל ששונאים את החרדים. אז יכול להיות שזה גם בגלל ששונאים את החרדים, אבל אל לנו לשכוח מהי הסיבה האמיתית שבגללה הלכנו לבחירות האלה. לבחירות האלה הלכנו בגלל חוק 'ישראל היום', ולפי פרסומים זרים, מהרגע שתורכב הממשלה החברים הקואליציוניים חתומים על כך שיעזרו לקבור את החוק הזה. אז מטבע הדברים אנחנו צריכים להתכונן כעת למסע הסתה והשמצה ברמות שעוד לא הכרנו עד כה.

ואין ספק שנתניהו, כ'סויחר' אמיתי, ינצל את המתקפה הזו באופן יומיומי כדי לעצור או לעכב חלק גדול מההתחייבויות הקואליציוניות שלו כלפינו. לכן עלינו להיות עירניים ולהתכונן לזה כבר מעכשיו. ואני עוד לא מדבר על מה שצפוי לנו בנושא המדיני-הבינלאומי.

אין ספק שאנחנו זקוקים להרבה מאד רחמי שמים והרבה תפילות לקב"ה כדי שיוריד את השנאה וההסתה הזו מעלינו. זכות לימוד התורה וחיזוק הלימוד, אולי היא תמליץ טוב עלינו, כדי שחלילה וחס לא תצא תקלה תחת ידינו.

הטור פורסם הבוקר ב"כל ישראל" מבית 'קו עיתונות'