מספר הרב משה יהודה שניידר החברותא של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן כי "בימים אלו ששומעים דברים מחרידים מהנעשה ברחובות קריה, בהשתוללות מרצחים באופן נורא, התבטא מרן ראש הישיבה ואמר "רח"ל כמה אנשים נענשו בימים האחרונים, הרי זה פחד, פחד, נורא ואיום..." והיום לאחר מנחה התבטא בכאב ואמר "דער אייבירשטער זאלל רחמנות האבבין - שהקב"ה ירחם".
הרב שניידר סיכם את חגי חודש תשרי במחיצתו של מרן ראש הישיבה וסיפר כי "כבר מערב יום כיפור היה שרוי מרן במתח מהיום הקדוש והנורא, ומצפה לעיצומו של יום מכפר, וכפי שהעיד נכדו המסור הרב ר' נח צבי שטיינמן שליט"א מנהל ת"ת נועם התורה, שלא רצה רבינו לצאת בבוקרו של ערב יום כיפור, אפילו לכמה דקות של הליכה הנצרכת לבריאותו, באמרו 'הרי היום בערב זה יום כיפור! נורא ואיום! והאיך אפשר לטייל'".
הרב שניידר הוסיף, "וב"ה התפלל רבינו את כל תפלות יום כיפור במניין, ובמשך יום כיפור בירך כמה פעמים גם קודם נעילה את כל הזקוקים לישועה, וכל כלל ישראל, ובמוצאי היום הקדוש לאחר הבדלה החל לזמר בניגון מיוחד - המבדיל בין קודש לחול "חטאותינו הוא ימחול...".
הרב שניידר הוסיף, "חג הסוכות נחוג אצל מרן בהתרוממות הרוח - זמן שמחתינו, והשתדל שלא לצאת מן הסוכה רק להכרח ממש, עד שאפילו כשהיה צריך לילך ארבע אמות לאחר האכילה, שמקפיד ע"ז מאד, השתדל ללכת בדוחק בתוך הסוכה, וכשהעירו דברמ"א כתוב "לטייל" בסוכה, אמר דטיול שכתב הרמ"א היינו "שפילן" לשחק.
"וכשהתבטא אחד הנוכחים שניכר על רבינו השמחה בסוכות, אמר 'בוודאי הרי יש לנו מצוה נפלאה כזאת שאפשר לקיים בכל רגע ורגע...' והרים עיניו המאירות למעלה בהנאה ומצביע לכיוון הסכך.. וכן קיבל מרן במאור פנים את האלפים שבאו להקביל פניו במשך ימי החג, אשרינו שזכינו".
הרב שניידר סיפר עוד כי "שמענו מנכדי מרן שבערב סוכות סמוך ללילה לא הסכים רבינו לשתות אפילו מעט מים באמרו שיש אנשים שזה מחליש להם את התיאבון באכילת הכזית פת בלילה שהיא מצוה דאורייתא'".
"וביום השביעי "הושענא רבא" דיבר ראש הישיבה בשבח הניעורים כל הלילה ועוסקים בתורה ובאמירת שאר דברים טובים. והדגיש שזה היום האחרון שנוטלים ארבע מינים. ובתוך כדי דברו עם צאצאיו היקרים שיחיו, פונה רבינו לא' מהנינים שמעריכו מאד, ושואל אותו 'האם כבר גמרת ש"ס?' וכשנענה בשלילה, ממשיך רבינו ושואל 'חצי ש"ס כן למדת, או רבע לכל הפחות..' ואמר לו 'הרי צריך לגמור ש"ס, מתחילים במסכת ברכות וממשיכים...'".
"לאחר נטילת הלולב, כשנענע בכל כוחו לארבע רוחות ולמעלה למטה, ג' פעמים לכל צד, עם כסכוס, כפי שמקפיד תמיד. עלה לתורה וביקש לברך במי שבירך, את כל בני ישראל חוץ מהרשעים שרוצים לעקור את התורה! ולאחר התפילה בירך את כולם ב"גוט יום טוב"בהדגישו שהושענא רבא הוא יום טוב".
לסיום אמר הרב שניידר: "וביום השמיני חג העצרת, זכינו ל"שמחת תורה" עם מרן שעשה בעצמו הקפה וספר תורה בידו. ובמי שבירך לאחר שעלה לחתן תורה, אמר לברך את כל ישראל "העושים מעשה עמך".