המגעים לתיקון חוק הגיוס: אמש (שני) נערכה במשרד ראש הממשלה פגישה נוספת במטרה לקדם את חקיקת החוק החדש, במהלכה העלו שרת המשפטים איילת שקד ושר הביטחון משה (בוגי) יעלון שתי הצעות באשר למה שיקרה בשנת 2020 במידה והחרדים לא יעמדו ביעדי הגיוס, אך היועץ המשפטי לממשלה התריע כי ספק אם ההצעות הללו יעמדו במבחן בג"ץ.
בפגישה השתתפו לצד ראש המשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון משה בוגי יעלון, שרת המשפטים איילת שקד, מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין, היועץ המשפטי של משרד הביטחון אחז בן ארי ונציגי החרדים חברי הכנסת משה גפני ומאיר פרוש.
הפגישה הנוכחית התקיימה כפגישת המשך לפגישה שהתקיימה בשבוע שעבר בין ראשי הסיעות החרדיות לשרת המשפטים לאחר שהגורמים המקצועיים במשרד המשפטים הביעו התנגדות לחוקיותו של המתווה שהוצע על ידי החרדים מתוך חשש שלא יעבור את מבחן בג"ץ.
מלכתחילה דרשו החרדים (מלבד הדרישה לדחות את העמידה ביעדים לשנת 2020) את ביטול הסנקציות הפליליות מה שאומר מבחינתם שבמידה ולא יעמדו ביעדים ובמכסות הרי שחוק שירות ביטחון חובה לא יחול כלל. (ביטול סעיף 26 י"ט).
במקום זאת הם העלו את האפשרות כי יוצעו תמריצים כלכליים לעמידה ביעדים ומי שלא יעמוד בהם ייקוצץ תקציבו. ובלשון החוק: "תקציב התמיכה בישיבות ככל שאושר לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב תשמ"ה, 1985, לגבי שנת הגיוס שלאחריה, לא יעלה על התקציב שאושר בשנת הבסיס וממנו יופחת סכום שיקבע בהסכמה על ידי ראש הממשלה, שר הבטחון ושר האוצר ובלבד ששיעור ההפחתה לא יקטן באופן יחסי לשיעור אי העמידה ביעד הגיוס. לענין סעיף זה שנת הבסיס - תקציב התמיכה בישיבות שאושר לגבי שנת הכספים 2015".
אך כאמור החשש הוא שהחוק לא יעמוד במבחן בית המשפט זאת משום שמוחק לחלוטין את חוק שירות ביטחון מה שמכונה הסנקציות הפליליות.
במהלך הפגישה אמש ביקשו הנוכחים למצוא פתרון לסבך המשפטי זאת על מנת שמצד אחד ניתן יהיה לקדם את חקיקת חוק הגיוס המתוקן ולהעבירו בקריאה ראשונה עוד לפני ההצבעה על התקציב אך מאידך שלא יידחה על ידי בית המשפט העליון.
לפי ההסכמות המסתמנות, תקופת ההסתגלות לחוק תוארך עד 2020 כאשר הסנקציות הפליליות לא יחולו אוטומטית במידה והחרדים לא יעמדו ביעדי הגיוס. השאלה שעלתה הייתה בידי מי תופקד ההחלטה האם להפעיל את החוק, האם בידי שר הביטחון או בידי ועדת החוץ והביטחון.
שרת המשפטים איילת שקד הציעה כי באם בשנת 2020 לא יעמדו ביעדי הגיוס הרי שהסמכות תועבר לשר הביטחון שיוכל להחליט האם הוא מכיל את חוק שירות ביטחון או שהוא דוחה זאת הלאה, מה שבעצם אומר שהחוק נשאר אך ניתן יהיה למסמס את האיום שבו במידה ושר הביטחון יחליט שלא להפעיל אותו.
מנגד, שר הביטחון בוגי יעלון הציע כי אם בשנת 2020 לא יעמדו ביעדים הרי שהסוגיה תגיע לוועדת חוץ וביטחון ותידחה בשנה נוספת כשבסיכומו של דבר ידחו זאת ב-3 שנים.
היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין אמר בפגישה שמבחינת החוק היבש ניתן להגן על שתי ההצעות, זאת להבדיל מהצעת הנציגים החרדים שברור שאינה עוברת את מבחן בג"ץ, אולם הביע ספק גם על ההצעות הללו האם בג"ץ יקבל אותם ויאשר מתווה זה.
גורמים חרדיים אומרים ל"כיכר השבת" כי לפי המסתמן הם יעדיפו דווקא את ההצעה של השרה שקד שהסוגיה תעבור לסמכותו של שר הביטחון זאת משום שניתן יהיה להגיע בצורה טובה יותר לסיכומים ברורים בנושא.