שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, רבקה פרידמן-פלדמן, גזרה לפני כשבועיים על א"ז, תלמיד ישיבה, עונש חמור יחסית בשל התפרעותו בהפגנה בצומת בר אילן נגד גיוס חרדים - זאת "נוכח ריבוי הפרות סדר במגזר החרדי, על אותו רקע", נימקה השופטת.
בכתב האישום המתוקן - במסגרת הסדר טיעון - נכתב כי ביום 5.5.16 התקיימו מספר הפגנות באזור צומת בר אילן ושכונת הבוכרים בירושלים, על רקע מעצרו של סרבן גיוס חרדי.
סמוך לשעה 17:30, בצומת הרחובות רבנו גרשום ויחזקאל בירושלים, השתתף א"ז בהתפרעות יחד עם כעשרה מפגינים נוספים כאשר במהלך ההתפרעות משך פח אשפה גדול למרכז הצומת, והאחרים סייעו לו לדחוף את הפח, כך שפח האשפה חסם את נתיב הנסיעה של המכוניות הנוסעות במורד הכביש. המכוניות נאלצו לבלום כתוצאה מחסימת הכביש.
למרות הטיעונים לעונש והעדויות החיוביות באשר לרקע ממנו הגיע הבחור שהינו תלמיד ישיבה מצטיין, החליטה השופטת להחמיר בעונשו זאת לאור העובדה שהיא רואה בחומרה את תופעת ההפגנות על רקע אידאולוגי נגד הגיוס.
בתסקיר המבחן עלתה דמות של בחור חיובי בן 20, תלמיד ישיבת פוניבז' בבני ברק, בן למשפחה המנהלת אורח חיים חרדי. האב, אברך, תואר כאדם בולט בלמידה ומעורב בחיי בנו. האם, עובדת כמטפלת לגיל הרך, תוארה כמסורה למשפחתה. הקשר של הנאשם עם אמו מבוסס על יראה וכבוד.
ביחס לעבירה נאמר כי הנאשם קיבל אחריות מלאה למעשיו, הביע חרטה כנה וצער על התנהגותו. לדבריו של הבחור העבירה התרחשה בזמן חופשה מהישיבה, כאשר היה סקרן מכרזה שהופצה בנוגע להפגנה, ולראשונה בחייו השתתף בהפגנה.
קצינת המבחן התרשמה כי מעשיו של א"ז נבעו מתוך היסחפות ורצון להרשים, ולא בשל דפוסים אנטי חברתיים או אלימים. לדבריה, הנאשם התפתח במסגרת משפחתית המחזיקה בערכים פרו-חברתיים, וחווה קשרים מיטיבים עם הדמויות המשמעותיות בעולמו. התפתחותו תקינה, והוא מסוגל לווסת דחפים ורגשות. כל אלה מהווים גורמי סיכוי לשיקומו.
ביחס למעצר, נאמר כי הבחור שהה במעצר כחמישה ימים, וחווה זאת בצורה מטלטלת ומזעזעת.
מטעמו של הנאשם העידו מספר עדי אופי בהם הרב משה אלישיב – סבו של הנאשם שהעיד כי הוא נכדו של ר' אריה לוין, ובנו של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל
הסבא הרב אלישיב העיד כי הנאשם הוא בחור בעל דרך ארץ ומידות טובות, צנוע, למדן ושקדן, וכיום לומד לדיינות. העבירה חריגה לחייו. הנאשם לומד ורחוק מ"לעשות בלאגנים". גם משפחתו של הנאשם רחוקה מדברים כאלה, ומתנגדת להם. מבקש להתחשב בנאשם.
הרב אלכסנדר ארנטרוי – מדריך של הנאשם בישיבה, והמשפיע הרוחני שלו, העיד כי מדובר בבחור מיוחד מאד, עדין נפש בעל כישרונות ורצון ללמוד. הוא ציין כי הדבר לא מתאים לנאשם, שהוא בחור עדין ואינו יכול ליזום דברים כאלה. זו הייתה מעידה חד פעמית. הסביר כי הרשעה עלולה לשנות את מסלול התקדמותו הרוחנית של הנאשם, שכיום נמצא במקום בו הוא יכול להיות רב גדול מאד.
מנגד, הפרקליטות טענה כי בית המשפט העליון עמד על כך שישנה חומרה בעבירות המבוצעות על רקע אידיאולוגי, וכי נוכח הסכנה שהמעשים יחזרו על עצמם, נדרשת הרתעת הרבים. במקרה זה, ידוע כי ברחובות ירושלים ישנן התפרעויות אלימות על רקע מאסר של סרבני גיוס. לאור אלה, סברה הפרקליטות כי מתחם העונש ההולם, נע בין מאסר קצר בעבודות שירות, ועד 18 חודשי מאסר בפועל.
א"ז עצמו נשא דברים והבהיר שכל פעם שהוא חושב על כך שחסם כביש, הדבר מעיק עליו מאד, והוא חושב מה קרה לאלה שנתקעו בגללו. אף פעם לא הלך להפגנות, העבירה הייתה מקרית מאד. הוא ציין כי הוא רוצה לשים את המקרה מאחוריו ולהמשיך הלאה, מתכוון להיות דיין, כפי שסבא רבא שלו היה. וכשיהיה רב יצא נגד מעשים כאלה, לא יישב בשקט - הבטיח לשופטת.
בבואה להכריע את דינו, כתבה השופטת כי "בימים אלה, נוכח ריבוי הפרות סדר במגזר החרדי, על אותו רקע שבו היה הנאשם מעורב בביצוע העבירה – התנגדות לגיוסם של צעירים המשתייכים למגזר החרדי – כאשר יש בכך כדי לשבש את הסדר הציבורי, להקשות על פעולתם של כוחות הביטחון ולעיתים אף לגרום לפגיעה ברכוש או בגוף, יש צורך בהחמרה בענישה, באופן שיהיה בה כדי להרתיע את הרבים".
השופטת הוסיפה וכתבה כי "בימים כתיקונם, ניתן היה אולי להסתפק בעונש שאינו כולל מאסר, אך כיום, לא יהיה בכך כדי לענות על הצורך בהרתעת הרבים. נוכח אלה, ייגזר על הנאשם עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות לתקופה קצרה – שהינו ברף התחתון של המתחם, אך לא בתחתית המתחם".
בסופו של דבר, פסקה השופטת על הבחור עונש מאסר למשך 40 יום, בניכוי הימין בהם היה נתון במעצר של ממש - חמישה ימים. את העונש הוא ירצה בעבודות שירות בעזר מציון. כמו כן הוטל עליו עונש מאסר על תנאי למשך 4 חודשים, אותו לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור, בתוך שלוש שנים, עבירת התפרעות נוספת.
הצגת כל התגובות