בימים האחרונים ממעט מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי לקבל קהל בביתו, בהתאם לכך, מכשיר הפקס המונח דרך קבע בביתו פולט בכל יום מאות שאלות עבורו.
את השאלות הדחופות יותר שואלים אותו, וכן את הבקשות לברכה מעבירים לו ומשתדלים להחזיר תשובה לכל הפונים.
בגליון "דברי שיח" מובא כי באחד הימים פלט המכשיר שאלה שהגיע מקהילה חשובה בדרום אמריקה. השואל הוא גבאי של הקהילה, הוא מציין בתחילת מכתבו כי התשובה נחוצה מאוד מחמת בזיון הקודש.
כיום מקובל בכל מקום כי את כל הספרים שבלו, עלונים של דברי תורה, ומזוזות פסולות ושאר תשמישי הקדושה מניחים בפינה מיוחדת, וכשמצטבר כמות גדולה קוברים באדמה בעומק. אם אפשר הקבורה נעשית באחד הצדדים של שטח בית הקברות, כדי שלא יבואו לפנות את זה.
באותה הקהילה, של השואל, בית הקברות מלא עד אפס מקום ואין מקום לקבור את הטעון הגניזה. בכל אותו המחוז אין שום אפשרות לקבור את הגניזה (בפרט שעפ"י חוק אסור לקבור במקום הראוי למגורים או לעבודת חקלאות) כרגע כל הגניזה מונחת במיכלי ענק, אך לא בצורה מכובדת כלל, בלשון המעטה.
לדברי השואל, קיימת אפשרות לקבור את הכל בשטח ריק, שכפי הנראה בעוד כמה שנים יבנו עליו בנין וכשיתחילו עבודות הבניה - יוציאו את הכל ויחפשו מקום חדש. מצד אחד זה פתרון זמני אך מצד שני כרגע זה עומד בבזיון של ממש, השאלה היא כיצד לנהוג.
מרן שר התורה עיין בדבר ואז הכריע כי מצוה לכתחילה לעשות הכל להציל הגניזה מבזיון, ובודאי שהפתרון הזה הוא מצוין, וכשיהיה צורך להוציא, ידונו אז לגופו, וכל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות.