זה קורה שוב ושוב בבנין משרדים בלב תל אביב: דמויות ישראליות מפורסמות, שמרבות להופיע על המסך הקטן ומעל במות ציבוריות, מתכנסות אל תוך חדר ישיבות ממותג, מתיישבות על הכיסאות הנוחים סביב שולחן עמוס בכיבוד קל ומתחילות להפריח סברות לכאן ולכאן.
ולא, אין מדובר בסיעור מוחות לקראת השקת מוצר חדש. זהו שיעור גמרא, ובין היושבים ניתן לזהות את היועץ האסטרטגי תא"ל במיל. אבי בניהו, הכתב המדיני של עיתון 'הארץ' ברק רביד, איש מפלגת העבודה אלדד יניב, הקומיקאי נדב אבקסיס, הפובלציסט והחוקר יועז הנדל, קונסול ישראל לשעבר בניו יורק אלון פנקס ועוד.
אנחנו פונים למוסר השיעור, הרה"ג צבי לאו רב בית הכנסת 'קהל חסידים' בפתח תקווה (ובנו של הרה"ר לשעבר), כדי לתהות על פשר התופעה ולקבל פרטים נוספים על הסיטואציה המסקרנת.
איך הגיע לך הרעיון למסור שיעור מסוג כזה, לאנשים הללו?
"אני יכול לציין אנקדוטה שאירעה באחד השיעורים הראשונים, שנסובו על פרק שניים אוחזין במסכת בבא מציעא, בהשתתפות אלדד יניב, אבי בניהו, ברק רביד, יועז הנדל ועוד. פתחתי בהסבר כללי על המבנה של התלמוד וההיררכיה בין התנאים לאמוראים ובינם לבין עצמם, וכך הגענו למסורת השתלשלות התורה עם כל הפרטים ההיסטוריים הנחוצים. באמצע הדברים, אמרו פתאום שניים מהנוכחים "אנחנו לא מבינים באיזו זכות באים החילונים בטענה לחרדים על הצורך בלימודי ליב"ה, כשעכשיו מתברר לנו שכל כך הרבה ידע בסיסי לא שמענו עד עכשיו", ואחד מהשניים הוא אדם כבר לא צעיר בכלל שהיה חסר את רוב ההיסטוריה שסיפרתי להם".
אבי בניהו בסיום אחד משיעורי הגמרא (צילום: ישראל כהן, כיכר השבת)
פעילי קירוב ליהדות נוהגים לצטט תמיד את המשפט "המאור שבה מחזירו למוטב", גם לך יש כוונה נסתרת כזו של החזרה בתשובה?
"אני לוקח פה את ה'מחזירו למוטב' במובן של הערכה וכבוד מחודשים ליהדות ולתורה. ניתוק של משתתפי השיעור מחייהם הנוכחיים הוא ממש לא הענין".
המגע עם המשתתפים כולל עוד משהו חוץ ממסירת השיעור עצמו?
"לא בהכרח. אני כן יכול לציין, שכשאמו של אחד מהחברים חלתה והיתה במצב קשה, ראיתי פתאום עד כמה חשוב לו שאתפלל עליה, וזה אומר הרבה כשמדובר באדם שנתפס כאתאיסט ברמה כזו או אחרת".
מה חשוב לך במיוחד באופן לימוד הגמרא איתם?
"שהוא לא יהיה מול דפים מצולמים שהורדו מאיזשהו מקום, אלא בתוך המסכתות עצמם, כדי שירגישו כמה שאפשר, באצבעות שלהם, את החוויה האותנטית של הלימוד היהודי האמיתי כמו בישיבות ובכוללים".
יש תכניות לעתיד בהקשר הזה של מסירת שיעורים - ובכלל?
"איך אמר יונתן לדוד? 'לך, כי שילחך השם' – מה שהקב"ה יזמן בדרכי בעתיד, לא משהו ספציפי".
לסיום, מוסיף הרב לאו: "את עיסוקם הכללי המפורסם בציבוריות הישראלית של חלק ממשתתפי השיעור אני אפילו לא יודע, וזה טוב מאוד ככה, כי צריך את התחושה הפנימית ש'אתה פה בעל הדעה', במובן של אפס רגשי נחיתות מול המשתתפים שאני כביכול בור לגביהם".
וזה מה שיש ליועץ האסטרטגי ומנהל המשברים, תת-אלוף במיל. אבי בניהו, לומר על שיעור זה: "אני מכיר ומוקיר במשך שנים את הרב לאו האב ואת בנו דוד המכהן כרב ראשי לישראל".
"את האח, הרב צביקי לאו, הכרתי רק לאחרונה ממספר שיעורי גמרא ברשותו שנערכו במשרדי עם קבוצת חרדים. מצאתי בו פשטות, צנעה, אהבת התנ"ך וידע רב, אבל בעיקר מצאתי אצלו את היכולת ל"מלצר" את החומר באופן ידידותי ופשוט לציבור חילוני ולגרות אותו לבקש לדעת וללמוד עוד ועוד".
"הרב צביקי עשוי מאותם חומרים משובחים שיש בהם כדי לבנות את אותו הגשר הנכסף והחיוני בין חרדים ודתיים לבין החילוניים בישראל. מצאתי שיש בינינו הרבה יותר מחבר מאשר מפריד".
"אם יורשה לי להעריך, הציבור בישראל עוד יזכה בעזרת השם להכיר את הרב צביקי בפעילות ציבורית ראויה. זה חשוב לא רק עבורו - אלא בעיקר עבורנו".