מיהו חרדי? והאם יש לכך משמעות? / דעה

(צילום: באדיבות המצלם)

"האם אנחנו יכולים להתנער כמי שידינו לא שפכו את הדם הזה?" (ציטוט מגולשת ברשת).

"כתם בל ימחה על חברה שמקדשת את הצניעות הקיצונית ומייצרת דורות של פסיכופתים ומפגעים מיניים" (ציטוט נוסף מגולשת ברשת).

אלו רק שתיים מתגובות סוערות ברשת החברתית בעקבות הפרשיות האחרונות שהחרדים מככבים בהם..

בעוד בעבר היותך נמנה על המגזר החרדי, הנגזר מהפסוק מספר ישעיהו " שִׁמְעוּ דְּבַר-ה', הַחֲרֵדִים אֶל-דְּבָרוֹ", המציאות היומיומית כפי שבאה לידי ביטוי במציאות, יותר ויותר מראה כי, החרדיות כיום הינה בעיקר הגדרה סוציולוגית ותו לא.

בימים האחרונים הציבור החרדי, זה הסוציולוגי, סיפק ועדיין מספק (וימשיך לספק) כמה סיפורים ופרשיות שגרמו לי לפחות, לצביטה עמוקה בלב, סיפורים שאינך צריך להיות משויך דווקא למגזר הזה בשביל לחוש צער, סיפורים שמספיק שתהיה בן אדם בשביל שתרגיש תסכול.

אבל לא אתעלם מהפולמוס המגזרי תחת כל עץ רענן ופוסט מקוון בדבר "אוי מה היה לנו" או "הכתובת הייתה על הקיר" יותר מידי אנשים ממהרים לקחת אחריות והלקאה עצמית קולקטיבית מתוקף שאנו נחשבים בקהלים מסוימים כקהילה הומוגנית בה כל החרדים ערבים זה לזה.

כציבור חרדי, חשוב שנזכור שהיום זה לא מה שהיה פעם, זה לא החרדים של תקופת ההשכלה בזמן החתם סופר בה הוא בידל את אלו שתורתם אומנותם החרדים לדבר ה', האורתודוקסים יראי השמים שהתייחסו לתורה שבכתב ולתורה שבעל פה כתורת אלוקים חיים.

בין אלו המגדירים עצמם חרדים כיום, אפשר למצוא מכל הסוגים, החל מאנשים מאמינים חרדים לדבר ה', להמונים רבים שבינם לבין ההגדרה המקורית המרחק עצום, כל מיני חרדים בהגדרה שבפועל הם כופרים גמורים בחלקים נרחבים מהתורה שבעל פה ואף פוערים פיהם על עניינים שאבות אבותיהם וודאי היו מוסרים נפשם בעבורם.

חרדים שבינם לבין ההגדרה המקורית, אפיל הם עצמם לא מסכימים להיות חלק מזה.

אני לא שמה עצמי כשומרת סף התואר חרדי אותו כל אחד יכול לבוא וליטול, רצף השתלשלות הדורות ועוד כמה גורמים שלא זה המקום להאריך בהם, מסבירים היטב מדוע אנשים משייכים עצמם למגזר זה, כי האבא והסבא והסבא רבא השתייך לשם, כי זו החברה בה גדלו, כי זו המשפחה שנמצאת שם, כי לשם נולדו ובנוסף, בסך הכל ההשתייכות החברתית הזו מגלמת בתוכה גם אי אילו הטבות לחברי הקהילה.

דבר נוסף חשוב בעניין זה, עצם ההשתייכות לקהילה החרדית, אין בה די כדי להיהפך אוטומטית לאנשים מוסריים, זה שנולדים לחברה החרדית שבהגדרה אמורה להיות ערכית, מוסרית, אוהבת אדם, מוקיעה שחיתות ומעצימה מידות טובות, כל זה לא אומר שאלו בונוסים שמקבלים אוטומטית בעצם זה שנולדים וגדלים לתוך חברה סוציולוגית חרדית, בל נשכח אף לרגע, שעצם זה שנולדת לתוך מגזר מסוים ואתה גדל בחברת אנשים שביומיום שלהם נוהים אחר תאוותיהם ויצרם, אין לך שום ערובה לגדול להיות אדם מוסרי או טוב יותר.

מוסר ומידות טובות אינם ניתנים על חשבון הבית, אלא אם כן הבית הוא זה שמעביר הלאה את הערכים הללו. "יצר לב האדם רע מנעוריו" (בראשית ח' כא') זוהי נקודת הפתיחה של האנושות, ומכאן והלאה תפקידנו לעבוד על עצמנו, ומי שלא עובד על מידותיו, ממש לא חשוב לאיזה מגזר הוא נולד...

אז בטרם נרוץ להלקות על חטא ולבכות מרה אוי מה היה לנו כמגזר, מספיק שנכאב אוי מה היה לנו כאנושות.

לואי ברנדייס, משפטן יהודי אמריקאי (1856-1941) אמר כי "אור השמש הוא המטהר הטוב ביותר, ואור המנורה הוא השוטר היעיל ביותר" זכינו והתבגרנו ואנו בדור בו גם במגזר החרדי לומדים כי אור השמש, פרסום עוולות שחיתויות ועברות למיניהם זוכים לחשיפה גדולה והבנה כי זו הדרך הטובה ביותר לטיהור רפש מכל סוג.

כחלק מהחברה וכחלק מהיותי בת המגזר הסוציולוגי , אשרינו על זה!