ערב היום הקדוש והנורא, שעות ספורות לפני התקדש עלינו יום הכיפורים, היום בו אנחנו זוכים לכפרה על עוונותינו, "כיכר השבת" מתכבד להגיש שיחה קצרה וחשובה של מרן ראש הישיבה הגאון רבי אהרון לייב שטיינמן על יום הכיפורים, דברים נפלאים ונוראים ביותר, והיו הדברים לרפואתו של רבינו אהרן יהודה ליב בן גיטל פיגא.
השיחה המלאה:
"אתם יודעים שמחר בלילה זה יום הכיפורים. הגמר של יום הכיפורים זה בנעילה, עיקר הכפרה הוא בנעילה, אבל בכל זאת כל יום כיפור מכפר, רק בלילה לא, בבוקר כבר יום כיפור מכפר.
"מה החילוק בין יום הכיפורים לראש השנה? ראש השנה זה יום הדין, דנים על האדם מה יהיה השנה, דברים נוראים אומרים: 'בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון וכו', מי במים מי באש מי בקיצו מי לא בקיצו וכו'' - נורא ואיום - אבל זה הכל [אמנם תוצאות יכול להיות אפילו אחר כך אבל העיקר דברים הנוגעים מה יהיה השנה], אבל ביום כיפור יש שני דברים, גם יום הדין ביום צום כיפור יחתמון, וגם "כפרה" שהקב"ה מכפר על העבירות שאדם עשה.
"בוודאי בן אדם כל זמן שלא כיפרו אותו הוא מלוכלך, בן אדם מלוכלך יגידו לו אתה יודע עוד מעט יבואו וירחצו אותך, כל זמן שהוא לא מכופר - הפשט שהוא מלוכלך עם העוונות. העוונות זה לכלוך גדול, אין לשער איזה לכלוך יש, זה נורא ואיום! אם בן אדם יש לו חטאים - ויום כיפורים זה היום שאפשר להתרחץ, זה היום שאפשר להתכפר - זה הדבר הכי שמח.
"כתוב 'יּוֹם כִּפּוּר עֲוֹנִי' שזה היום הכי שמח בשביל האדם, האדם שזוכה להתכפר. ממילא יום כיפור צריך לעשות שני הדברים - גם להתפלל על יום הדין שלו, שלא יהיה חלילה וחס מי במים מי באש וכל מיני דברים, כל מיני יסורים רחמנא ליצלן, מי בקצו מי לא בקצו, וחוץ מזה להתפלל שיהיה כפרת עונות, שלא יהיה מלוכלך! אחרת בן אדם חלילה וחס אם ימות ולא היה לו כפרה, אוי ואבוי וכו'.
"ר' ישראל סלנטר היה אומר בן אדם יכול לחיות מאה שנה, ולא היה לו יום כיפור! אף פעם לא היה לו יום כיפור, כיון שלא עשה תשובה אז לא היה כפרה, נשאר עם הלכלוך שלו, נשאר עם כל העונות, אוי ואבוי! [וביאר מרן אח"כ - שאם אין כפרה נשאר הדבר לעולם, ואין לומר שהגיהנום יכבס, כי לא תמיד יכול לכבס את הכל יש דברים שגם הגיהנום לא מועיל! לצאת מהבוץ - מהחטא, לא דבר פשוט הוא].
"ממילא צריך באמת לעשות, כמו שצריך להתפלל ולעשות מאמצים שיהיה שנה טובה בגשמיות כל טוב, ככה צריך שיהיה שנה טובה - כפרת עונות, אותו יום שיש כפרת עוונות זה היום הכי מאושר שבחיים של בן אדם, אין כזה אושר כמו היום הזה, "יּוֹם כִּפּוּר עֲוֹנִי".
"צריך לעשות מאמצים שיהיה כפרת עוונות - ואי אפשר לדחות ולהגיד היום לא, בשנה הבאה נשוב. [ועי' בספרו של מרן מפקודיך אתבונן - "לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם" - שהרחיב בעניין זה ואמר שככל שמשתהה האדם מלשוב, הוא נשרש יותר עמוק בחטא, ואם עוברת עוד שנה ועוד שנה - ברבות הימים נעכרת הנשמה עד שקשה מאוד לנקותה, והמשיל זאת רבינו לבגד, שככל שהכתם יותר עמוק וחזק יותר קשה להסירו "הרב כבסני מעוני" ומי יודע אם יצטרך לעבור יסורים נוראים לנקות הנשמה לפיכך לא ידחה].
"ואם יעשה תשובה הוא יהיה המאושר, כל אחד יהיה מאושר. הקב"ה יעזור שבאמת כולנו נזכה להיות מאושרים, שיהיה היום הזה כפרת עונות, ונזכה, גם לזכות ביום הדין, מה שדנים על האדם על מה שיקרה לו בעולם הזה, וגם מה שעונותיו מתכפרים.
"הקב"ה יעזור באמת שכולכם תזכו להיות גם זה, גם לזכות מצד יום הדין, וגם לזכות מצד כפרת עונות שתהיה לכם כפרת עונות. בן אדם שהוא כבר מלוכלך, כל זמן שלא התרחץ - נורא ואיום! מקוים שכבר יתרחצו ויהיה כפרת עונות, תהיו מאושרים כל אחד יהיה מאושר לפני הקב"ה".
השיחה נאמרה בישיבת "קהלות יעקב" בבני ברק [שנת תשע"ד].
- >> ההמשך בקובץ המצורף כאן <<