בבואנו לפרק השמיני בפרויקט המבוקשות של "כיכר השבת", ניתן לומר כי את השנתיים האחרונות בזבזה ישיבת "נתיב הדעת" - קפלן" על פתיחת ישיבת בת, "קפלן החדשה". פיזור הכוחות והאנרגיה, לכאורה פגע מעט ברישום לישיבת האם, 'נתיב הדעת'.
'נתיב הדעת' או בשמה בעולם הישיבות 'קפלן', מזכירה את 'וולפסון' באופייה הצעיר אולם רואה עצמה יותר כישיבת בוטיק המקפידה לא לקבל שיעורים גדולים מדי ומתהדרת בשיטת הלימוד העיונית אותה מנחיל הרב קפלן. גם הישיבה הזאת נחשבת לאחת ההצלחות של העת החדשה, ושיטות השיווק האגרסיביות של הרשמים מוכיחות את עצמן גם פה. יצוין כי אחד הגורמים לביקוש הרב היא דווקא העובדה שהישיבה לא מקבלת בחורים רבים מדי שנה מה שמגדיל את המאבק על כל מקום.
"המבוקשות" - פרויקט מיוחד >>
- פרק א': חילוקי הדעות, מגוון השיטות והדקויות - ישיבת 'אור ישראל'
- פרק ב': המעמדות, הדקויות ושיטת הלימוד הייחודית - ישיבת תפרח
- פרק ג': "חדשה" והעפילה לעשירייה • ישיבת נתיבות חכמה-וולפסון
- פרק ד': מרפקים חזקים, מיתוג חברתי וגאוות יחידה • ישיבת 'חברון'
- פרק ה': לחדש מבפנים, יחס אישי והסתכלות עמוקה • ישיבת 'לנדא'
- פרק ו': החברה התורנית, המאבקים וה'בני ברקיות' • ישיבת פוניבז'
- פרק ז': ניתוק מהווי הרחוב עם 'ראש בריא' • ישיבת "עטרת שלמה"
ישיבת 'נתיב הדעת – קפלן' בראשות הגאון רבי אברהם קפלן, ממוקמת בטבורה של שכונת רמות הירושלמית, ומיועדת לבחורים שרוצים להשיג את היעדים, רק בצורה קלילה יותר. בזכות השקעה פרטנית בכל בחור ובחור, אנשי צוות תלמידי חכמים ומשקיעים, ותבונה אינסופית של ראש הישיבה, הצליחה הישיבה לקנות לה שם של כבוד ברשימת הישיבות המובילות, ניתן למצוא בישיבה בחורים מופלגים בלימוד ובעלי מידות טובות, החובשים את ספסלי בית המדרש בהתמדה רבה.
החברה ברובה מבוססת על בחורים מן הזן המכונה בשיח הכללי 'ירושלמי קלאסי', בחורים הקרויים בשפה הוותיקה: 'ילדים טובים ירושלמים', אבל לא נותנים לעצמם הנחות ומעמיקים הן בלימוד, והן במחשבה יהודית ובמוסר, בדרכם של רבני הישיבה.
ראש הישיבה הגר"א קפלן ידוע בקרב תלמידי הישיבה בשיעוריו בעומק הפשט היורדים עד לשורשי הסוגיה.
הג"ר בונים שרייבר ר"מ בישיבה, ידוע בבקיאותו הרבה בכל תחומי התורה, והגר"א זיסקינד ר"מ בישיבה ידוע אף הוא בבהירותו הרבה בצורת העברת השיעורים ובאישיותו המיוחדת.
ניתן לומר שישיבת 'נתיב הדעת' היא התגשמות חלומו של כל בחור ירושלמי סטנדרטי, המחפש יעוד ותכלית שילוו אותו במשך שנות שהותו בישיבה גדולה, הפסגות בישיבה ניתנות לכיבוש בקלות על ידי בחור טוב, הסביבה חמימה ותומכת, והחברה שמרנית ברובה. אף בתחום המוסר, הישיבה מהווה לתלמידיה כר נרחב ופורה למחשבה.
יש לציין, שבתחומי החיים הפרקטיים, ישנו ללא ספק חסרון מסוים בחוסר האתגר הקיים בישיבה, בתחום הלימוד, לדוגמה, הישיבה היא ההפך הגמור מישיבת פוניבז', כך שכמעט ואין אתגור מצד החברה התורנית הנשענת בעיקר על שיעורים של הר"מים. החברה התורנית לא מייצרת חיכוכים בין הבחורים בלימוד, ובחור שהוא קצת סוטה מהקו הכללי, התורני, הנהוג בישיבה, לא ימצא שם חברה עצמאית ובוטה להתחכך איתה. או כמו שמקובל לומר בעולם הישיבות אין שם מקום ל'מרדנים'.
כיום, ישנה בעיה בעולם הישיבות, והיא, שהישיבות כמעט ולא טורחות להתעסק ולמתוח קווים בין הנקודות העכשוויות, הנקודות שמפריעות כיום, בשנת תשע"ט, לבחורים. מה יעשה בחור שמאמין לדוגמה בצורת חיים 'פרומערית', ומאידך גיסא רוצה עדיין לשמור על ראש פתוח, ועל נפש בריאה ונורמלית ולא להיקלע לסבך הבני ברקי הפונוביז'אי? מה יעשה בחור שמצד אחד רוצה להיבנות בלימוד מהחברה ולשמור על עצמאות, ומצד שני יודע שכדי להגיע בסופו של דבר לרמה גבוהה בלימוד הוא צריך להשקיע כמה שנים בשמיעת שיעורים, ואם כבר שיעורים אז למה לא ברמה הגבוהה ביותר כמו לדוגמה דרך לימוד של הג"ר יוס'ל שרייבר?
אלו הן מצוקות ונקודות עכשוויות שלא נמצא להם פתרון עד כה ברמת הישיבות הגדולות, ואם כי ברור שלא ירחק היום והישיבות תשתנינה, וכבר היום ניתן להבחין במגמות בישיבות מסוימות, אך בטווח המידי לא ניתן מענה עד כה לבעיות הללו.
החברה בישיבה הינה תוססת יחסית לשאר הישיבות הנמנות על הזרם הליטאי, עם זאת עדיין ניתן למצוא שיעור מסוים של בחורים שהם מופנמים ושקטים יותר ואינם מעורים בחברה הערנית והמעניינת השלטת בישיבה. בוגרי הישיבה ממשיכים את למודם בשקט ובבטחה בספסלי הכוללים, ואט אט צצות ועולות קהילות אברכים בוגרי הישיבה בכל עיר ועיר.
כיום, בשונה מימים עברו, ב"ה כישרונות וראשים טובים יש למכביר, הפערים בין הישיבות הצטמצמו, ונהיו כמעט בלתי רלוונטיים, עם הפריחה והשגשוג של הציבור התורני בארה"ק, ורבות מאד הישיבות הטובות.
התחרות היום בין הישיבות כבר כמעט לא קיימת בשל אופיין המוגדר של רוב הישיבות הוותיקות, וכל בחור שרוצה לקבל החלטה לאיזו ישיבה ללכת, יתכבד נא ולא יבלבל את הראש בפטפוטי סרק על ישיבות טובות יותר וטובות פחות, אלא על ישיבות המתאימות לאופיו יותר, שיוכלו לתרום לשאיפותיו יותר, ושכמובן, הוא יוכל למצות בהן את מיטב שנותיו בצורה הטובה ביותר, עניין של חשיבה חדשה, ושימת לב לחוסר הטעם וחוסר הרלוונטיות שעדיין ישנו בשיח הישן.
לסיכום ניתן לומר ללא ספק כי לישיבת 'קפלן' יש את הייחודיות שלה והפלטפורמה המסוימת שלה, אנו סומכים אם כן על האינטליגנציה של קוראי 'כיכר השבת' שאת העבודה שאנו הקדשנו למפות את הישיבות המבוקשות, הם יעשו גם כן על שאר הישיבות, ששוב, ללא ספק, קיימות בהן מעלות ייחודיות שלא ניתן למצוא בשאר הישיבות, ישיבה וישיבה עיר ועיר.
הצגת כל התגובות