בראיון באחת מתחנות הרדיו החרדיות, אמר לאחרונה ח"כ יעקב אשר, ש"אין משמעות לחרדים שמשתלבים לקישוט במפלגות חילוניות, זה כמו ימני שישתלב במרצ". למרות זאת, מספר מפלגות ציוניות-כלליות מתהדרות במועמדים חרדים, חלקם במיקומים ריאליים יותר וחלקם ריאליים פחות.
זאת לא מערכת הבחירות הראשונה שבה אנו נחשפים לתופעת החרדים במפלגות הכלליות. בליכוד ובעבודה פועלים מזה מספר שנים מטות של מתפקדים חרדים, ואפילו ביש עתיד שילבו בעבר את ח"כ דב ליפמן על תקן חבר כנסת חרדי.
בבחירות אלה, התופעה התעצמה וזכתה לחשיפת יתר בעקבות התמודדותה של מיכל צ'רנוביצקי בבחירות המקדימות של מפלגת העבודה, שילובה של עומר ינקלביץ' במקום ריאלי במפלגת כחול-לבן וגם מפלגתו של גל הירש פונה למגזר החרדי עם נציגים חרדים שאחד מהם שימש כעיתונאי מוכר במגזר.
המפלגות החרדיות הרבו לתקוף בשנים האחרונות את החרדים שהלכו לרעות בשדות המפלגות הכלליות, אך התופעה הולכת ומתרחבת. כדי להבין את שורש התופעה, יש צורך להבין מה מספקות המפלגות החרדיות למצביעיהן ומה חסר לנוטשים את המפלגות המגזריות לטובת המפלגות הציוניות.
המפלגות החרדיות מייצגות שני ערכים מרכזיים: צרכי הקהילה החרדית והאידיאולוגיה החרדית. בהיבט של צרכי הקהילה, המפלגות החרדיות מספקות סל צרכים מאוד מצומצם. עבור חרדי שהצרכים שלו הם קצת שונים מהצרכים השמרניים, המפלגות החרדיות לא יכולות לספק את המענה. בין אם זה בתחום של תעסוקה או בשלל תחומים אחרים.
גם בהיבט האידיאולוגי, המפלגות החרדיות מייצגות אידיאולוגיה מאוד צרה המתמקדת אך ורק בתחומים דתיים. עבור חרדים שהרחיבו את אופקיהם, פיתחו תחומי השפעה נוספים שמעניינים אותם מבחינה אידיאולוגית, אין למפלגות החרדיות מענה. אם ניקח למשל את אגודת ישראל, אין לה קו ברור בכל הנוגע לתפיסות ביטחוניות, מדיניות, כלכליות, חברתיות ואזרחיות.
ככל שהציבור החרדי הולך וגדל, מתערב בעמדות השפעה ובא במגע עם החברה הישראלית, יותר ויותר חרדים מפתחים תפיסות עולם, שלא בהכרח מתנגשות עם הזהות החרדית שלהם. אותו ציבור חרדי שמתרחב משנה לשנה, מחפש מענה אידיאולוגי וכתובת מפלגתית חדשה.
כבר היום ניתן למצוא חרדים פעילים בתחומים מדיניים מצד ימין או מצד שמאל, חרדים שפועלים בעד כלכלה ליברלית ושוק חופשי, פעילים חברתיים ותחומים נוספים שבהם המפלגות החרדיות לא מציעות משנה סדורה.
בעבר, הממסד החרדי נלחם מלחמת חורמה באנשים או מוסדות שניסו לצאת מהמסגרת הפוליטית החרדית. גישה זו היא עדיין נחלתם של חלקים במפלגות החרדיות, אך במקביל מתפתחת גישה שונה, גישה מחבקת ומכילה שמבינה שלא ניתן להילחם במציאות קיימת ובמקום זאת עדיף לנצל אותה לטובת המחנה החרדי.
גם ניסיונות גמלוניים של המפלגות החרדיות לקרוץ לאותם קהלים, צפויות לנחול כישלון. טווח האידיאולוגיות הרווחות בקרב אותם חרדים, כל כך רחב וקוטבי לעיתים קרובות כך שלא ניתן לתת מענה לכולם.
המפלגות החרדיות יכולות להעתיק את המודל הקיים במפלגות הערביות או המפלגות הדתיות הלאומיות, שפועלות בהרמוניה יחד עם חברי כנסת ערבים או דתיים לאומיים שמשולבים במפלגות כלליות. אם המפלגות החרדיות ידעו לשתף פעולה עם נציגים חרדים ממפלגות אחרות, ולא להחרים אותם בצורה אוטומטית, הייצוג החרדי בכנסת יגדל ואף יוכל להסתייע במכפילי כוח מהמפלגות הכלליות.
הכותב הוא מנהל תכניות במגזר הציבורי ומרצה בתחומי החברה
הצגת כל התגובות