במסגרת תביעה למשמורת וזמני שהות בתיק בו מעורבים בני זוג מחסידות גור אשר מנהלים הליכים משפטיים בבית הדין הרבני ובבית המשפט - התגלה כי האישה, בעלת חזות חרדית לכל דבר ועניין, עוברת הליך חילון קיצוני במיוחד.
באמצעות דו"ח של חוקר פרטי, הוכיח הבעל כי האישה אשר פוקדת את בית הדין עם כיסוי ראש וחצאית, מטיילת ביום השבת בבתי קולנוע, רוכשת ב"טיב טעם" ומבלה במועדונים בתל אביב.
לאור אורח החיים אשר בחרה האישה לנהל, התעורר חשש אמיתי להוצאת הקטינים ממסגרות החינוך, שכן הקטינים נולדו לחיים חרדיים, לומדים במסגרות חינוך חרדיות ואינם מכירים כל אורח חיים אחר.
הבעל, באמצעות עורכת הדין שירה קופמן, פנה לבית הדין הרבני על מנת לשנות את הימים בהם הקטינים שוהים אצל כל אחד מההורים, שכן בני הזוג מנהלים משמורת משותפת - כך שהקטינים ישהו באופן קבוע אצל האב בשבת ובחג. הבעל הציג ראיות ברורות לכך שאם הילדים מנהלת אורח חיים חילוני מובהק.
האישה הגיבה כי אין מקום למנוע ממנה לשהות עם ילדיה בסופי שבוע ואף הצהירה כי חזרה לשמור שבת וכי אין בכוונתה לחשוף את הקטינים לדברים הסותרים את חינוכם.
לאחר שמיעת דברי הצדדים באריכות מצא בית הדין לנכון לציין כי מדובר בסוגיה קשה להכרעה מבחינה אנושית שכן מחד גיסא מדובר בזכות הטבעית של ילדיהם (והוריהם) לחוות הורות מיטיבה ומיטבית הן עם האב והן עם האם וכחלק מכך לאפשר להם לשהות בסופי שבוע עם כל אחד מהם - ומאידך גיסא - במקרה שאחד ההורים בוחר בדרך שונה מהדרך שבוע התחנכו הקטינים בעבר ומתחנכים בהווה יש סכנה בעת השהות במחיצתו לספיגת מסרים סותרים העלולה לערער את יציבותם הנפשית.
בית הדין ציין כי למרות שהאם הצהירה כי הפסיקה לשמור שבת רק למשך חודש לאחר עזיבתה את הבית ולאחר מכן חזרה לשמור שבת הכחיש האב את הדברים וטען כי למיטב ידיעתו האם שהתה בבית חילוני בשבת ואף חיללה שבת בהזדמנויות שונות.
כמו כן צוין כי יש לקבל את דברי האם בהסתייגות לאור העובדה כי באותו חודש - גם לדבריה - היא פרצה את כל הגבולות האסורים כגון נסיעה במכונית והליכה לקולנוע וקשה לקבל את דבריה כי עברה באחת מהפך גמור חזרה.
"לאור האמור", צוין בפסק הדין, "סבור בית הדין כי בשלב זה יש להורות לאם לשהות עם הקטינים בסופי שבוע במחיצת בני משפחתה שומרי השבת ובאופן זה יישמר האיזון בין זכותם לשהות בצוותא חדא עם האם בסופי שבוע לבין זכותם להימנע ממסרים סותרים בנושא עקרוני כשמירת השבת אשר עשויים לפגוע בנפשם".
עו"ד שירה קופמן, מסרה כי "אין ספק כי במדינת ישראל קיים חופש בחירה מוחלט לעניין דת, אולם יחד עם זאת, שעה שטובתם של הקטינים מונחת על הפרק תוך חשש אמיתי להותרתם במסגרות החינוך - אין באפשרות ההורה לשים את טובתו האישית קודם לטובתם של ילדיו!".
"בהנחה והקטינים נולדו לעולם חרדי, גדלו והתחנכו כחרדיים לכל דבר, הם חשופים למשבר זהות שעה שמי מההורים בוחר בוקר בהיר אחד לשנות את אורח חיי המשפחה - בניגוד לאורח חייו האישיים בלבד - לגרור את הקטינים למשבר זהות בתקופה שבה בכל מקרה הם חווים קשיים רגשיים בשל פירוק התא המשפחתי".
עו"ד קופמן הוסיפה כי "כבוד בית הדין הרבני קיבל את עמדת האב במסגרתה יש להגן על נפשם הרכה של הקטינים, הגנה אמיתית שיהיה בה מחד לאפשר לקטינים להמשיך ולגדול לאורח החיים אותו הכירו ומאידך לנהל קשר תקין עם שני ההורים יחדיו".