שופט בית משפט השלום, איתן כהן, זיכה היום (ראשון) את יעקב קלר, חרדי שהואשם בקריאות "נאצים" לעבר שוטרים, מחמת הספק - לאחר שלא זוהה בוודאות.
לפי כתב האישום, האירוע התרחש במסגרת פעולה יזומה של המשטרה למניעת פגיעה בחיילים ברחוב מאה שערים בירושלים, וזאת על רקע מקרים רבים של תקיפות חיילים חרדים בשכונות החרדיות בירושלים. לצורך הפעילות התחפשו מספר שוטרים לחיילים וצעדו עם דגלי ישראל ברחוב מאה שערים.
במהלך הפעילות, הקיפו את השוטרים המחופשים מתפרעים רבים, אשר צעקו להם "נאצים, תעופו מפה" וזרקו לעברם חפצים שונים. הנאשם הלך בראש המתפרעים, הלהיב את ההמון בכך שעמד בקדמת המתפרעים וצעק לעבר השוטרים "נאצים תעופו מפה" מספר רב של פעמים.
בכתב האישום נטען עוד כי נוסף על הקריאות האמורות, הניף הנאשם את ידיו לעבר השוטרים, עודד והסית את המתפרעים הנוספים שהיו במקום. הנאשם הואשם על שבמעשיו, השתתף בהתפרעות בכך שנטל חלק בהתקהלות אסורה שהחלו לבצע בה את מטרתה בהפרת השלום שיש בה כדי להטיל אימה על הציבור.
מנגד, קלר כפר באשמה וטען שהגיע לאירוע רק לקראת סופו. הכחיש שצעק "נאצים תעופו מפה" וטען שגם לא שמע את האחרים צועקים זאת. טען שהצטרף להמון שהתגודד בקרבת השוטרים, וצעק לעבר השוטרים "למה באתם להתגרות בנו, תלכו מפה". לאחר מכן נעצר. הנאשם כפר בכך שמדובר בהתפרעות וכפר בכך שהשתתף בהתפרעות.
לאחר משא ומתן משפטי ארוך, שכלל עדויות של שוטרים לצד עדות לטובת הנאשם, קבע השופט כי ישנן ארבעה נימוקים מדוע ניתן לזכות את יעקב קלר.
ראשית, הנאשם לא הוזהר על האפשרות שהמאשימה תבקש להרשיעו על סמך גרסתו ועל כן נפגעה זכותו להתגונן. בנוסף, תרומתו של הנאשם למטרה – אינה ממשית, שולית, חוסה תחת חופש הביטוי ואינה מצדיקה את הרשעתו.
עוד הוסיף השופט כי לכתחילה לא נעצרו ולא הועמדו לדין מתפרעים שחלקם דומה, ולסיום ציין את העובדה כי לא ניתנה למתפרעים הוראת פיזור.
"לפיכך מצאתי שכל אחד מארבעת הנימוקים כשלעצמו מצדיק שלא להרשיע את הנאשם בעבירה העולה לכאורה מגרסתו, ככל שאכן קיימת עבירה שכזו, וקל וחומר שמסקנה זו עולה ממשקלם המצרפי של ארבעתם".
לכן כאמור, זיכה השופט את הנאשם מחמת הספק, תוך שהוא נותן 45 יום לצורך ערעור על פסק הדיו לבית המשפט המחוזי.
עורך הדין נח אולשה, שייצג את הנאשם מטעם הסנגוריה הציבורית, מסר בתגובה ל'כיכר השבת': "בית המשפט זיכה את הנאשם, וקיבל את טענותינו בדבר כך שהשוטר שעצר את הנאשם במקום טעה בזיהוי. נקבע כי התנהגותו של הנאשם במקום אינה מהווה עבירה, אלא מחאה לגיטימית במסגרת חופש הביטוי".
"השוטר שעצר את הנאשם בשטח, העיד כי הוא בטוח שהנאשם הוא האדם אותו ראה מוביל את האירוע ומסית את הנוכחים במקום. למרות זאת, בית המשפט עמד על החולשות שבזיהוי זה וקבע כי נכונות הזיהוי של הנאשם על-ידי השוטר מוטלת בספק".
"רק בשבוע שעבר פורסם פרק הביניים הראשון של הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן העוסק בכשלים שבראיית הזיהוי, כאשר טעויות בזיהוי מהוות אחת הגורמים המרכזיים המובילים להרשעות שווא. טוב שבמקרה זה הדבר נמנע".
הצגת כל התגובות