אמנם עדיין לא זקנתי, אך בהחלט נער הייתי גם הייתי, אך ולא ראיתי כמות כזו של שנאה, פילוג ועוינות בין המגזרים השונים בעם ישראל, ולמרבה הצער האש עודנה בוערת ומתלקחת, וסופה מי ישורנו. אין ספק כי סכנה זו מאיימת על קיומנו יותר מהקורונה ויתר מהאיומים הגשמיים מבית ומחוץ.
חשבתי לעצמי מה הוא הלקח שהפרשה מלמדת אותנו בהקשר הזה, ומצאתי כמה מקורות, אשתף אתכם בדיונים ותובנות, והלוואי שנזכה להפיק מכך תועלת.
הפרשה פותחת בסיפור תיבת נח שבתוכה ניצל נח ומשפחתו ממי המבול , שלא הותירו שריד ופליט מהעולם שהיה עד אז. הכל נחרב! והתיבה הזו, תיבת עץ שרדה בנס את כל תהפוכות המבול. מה שלא כולם יודעים, כי משך זמן בניית התיבה היה מאה ועשרים שנה! והשאלה הנשאלת מאליה, לצורך מה השקיע נח שנים ארוכות שכאלו כדי לבנות תיבה של כמה מאות מטרים רבועים? גם אם ייטע עצים במיוחד למטרה זו, או יבנה בכל שנה קרשים בודדים, הרי יכול לסיים אותה במשך שנים ספורות ולא יותר.
המפרשים מסבירים כי נח בא ללמד את דורו בפרסום הגדול שעשה בבניית התיבה - מסר חשוב וקריטי!
הבה נתבונן בחטאם של בני דור המבול, התורה מציינת את חטאם בגזל, 'מלאה הארץ חמס מפניהם', וחז"ל מספרים (מדרש רבה) שבני דור המבול היו באים למוכר תורמוסים ועושים הסכם ביניהם שכל אחד ואחד מהם ייקח ממנו 'רק' תורמוס אחד וכך הפסיד המוכר האומלל את כל התורמוסים, אך לא יכול היה להגיש תביעה על תורמוס אחד, ששוויו פחות מפרוטה.
נראה כי לדור המבול הייתה חסרה הבנה והכרה בסיסית באחריות הכוללת של כל אחד בתוך החברה, כל אחד ראה את עצמו בלבד , ולא ייחס חשיבות ראויה למעשה ה"כאילו קטן" שהוא עושה לחברו, כל אחד לקח "רק" תורמוס אחד, אך כל אלו הצטרפו יחד כדי לאמלל את הסוחר!
לעומת זאת נח הביע במעשיו במשך השנים הרבות האלו את ההיפך הגמור, הוא עמל וטרח במשך זמן כה רב, ולו כדי להכניס לליבו של אדם אחד את גודל הסכנה העומדת להגיע אם לא יתקן את דרכיו, ובכך לתקן גם את כל העולם.
גם מהלך השהות בתיבה התאפיין בתכונה מבורכת זו, בין מצד נח ומשפחתו שהיו צריכים לטרוח יומם ולילה כדי להאכיל את כל סוגי בעלי החיים שבעולם, כדי שיישאר בעולם זכר לכל הבריאה שהייתה ואיננה. וגם מצד בעלי החיים עצמם שחיו בסגנון אחר לחלוטין ממה שהיו רגילים, לא הכל היה מוכן להם ולא הכל היה מובן מאליו, ובעיקר לא טרפו אחד את השני , כל יחיד שנשאר בבריאה שינה את אורח חייו מתוך אחריות לקיום העולם כולו.
את המסר הזה רצה בורא העולם להעביר דרך בניית התיבה והשהייה בתיבה, כך יכול היה העולם לקבל מחדש את זכות קיומו! זה לא נעשה לבד... אלא בעבודה והשקעה מאומצת.
המסר אותו אנו חייבים לקחת לחיים, אנחנו לא יכולים לחיות באדישות כלפי המצב, אף אחד לא יכול לראות רק את עצמו, ולחשוב כי לא יקרה כלום אם אני באופן פרטי יצור איזשהו פילוג או אתן יד אפילו בעקיפין לפירוד בעם. זו אחריות של כולנו! הספינה היא אחת, וחלילה לנקוב בה חורים, קטנים כגדולים! זו היא האחריות שלנו!
• • •
בימים אלו פנו אלי כמה חברים יקרים שנכונו באהבת ישראל, בתחנונים, לעשות משהו למען אחדות העם היושב בציון, לקדם יוזמה של קירוב ואחדות, מול גלי השנאה והאיבה המאיימים עלינו באיום קיומי! לשמחתי נכנס לתמונה היזם ואיש המעש ידידי ערן רולס, אשר כבר בעבר הכרתי אותו בהקשר של חיבורים ואחדות כלל ישראל, וכעת שוב לא נשאר אדיש ופעל והקים קבוצה בשם "קבינט הפיוס", ובעשייה ברוכה פועלים להביע את האמירה הכנה והברורה כי יש מי שלא נסחף לאווירת הפילוג, והאמת הזו תתפשט ותתרחב הלאה והלאה בעזרת השם.
בואו ניטול על עצמנו את האחריות הציבורית המתבקשת מאליה, נתאחד כולנו יחד למען המטרה הנעלה להרבות אהבה ושלום בעם, לכלל ולפרט.
יחד שבטי ישראל!
הצגת כל התגובות