פרק ב': אנו משוחחים עם הרב מנחם נאבת שצוטט במאמר אמש וכתב בקשר לדעתו של הגאון רבי גדליה נדל על גיל העולם שהינו מיליארדי שנים: "תמיד משעשע אותי איך חרדים "פתוחים" מתלהבים מר' גדליה נדל רק בגלל שיש לו איזו תיאוריה על גיל העולם וזה לא כפשוטו וכו'".
מה משעשע בכך, ומדוע לדעתך רק "חרדים פתוחים" מתלהבים מכך?
"מה שמשעשע זה הפער בין חברות שונות ותרבויות דתיות שונות. מה שנחשב בתרבות דתית אחת דברים פשוטים ומובנים מאליהם, נחשב בתרבות אחרת כדברים מחודשים, המייצרים "הלם ותדהמה" וכדומה.
"החרדים שנחשבים "פתוחים" מתרשמים ממה שנחשב בעיניהם כחידוש ענקי של הגר"ג נדל בנושא של גיל העולם והאבולוציה, בשעה שדברים כאלו בציבורים אחרים נחשבים לפשוטים, מובנים מאליהם ובָּנָאלִיים.
"מה שמשעשע עוד יותר, ואולי גם מעציב, זה שרבי גדליה נדל שהיה תלמיד חכם עצום ואחד מגדולי הדור בלמדנות והלכה, הוקטן בתודעה ציבורית מסוימת לכדי "הרב של תומכי שיטת תורה ומדע" רק בגלל שאמר דברים שנחשבים פחות שגרתיים בסביבתו".
נושא זה של גיל העולם, הוא כלל לא הלכתי, ואינו נפקא מינה בכל צורה שהיא לסדר יומו של החרדי המצוי. מהי לדעתך ההתנגדות החריפה של המיינסטרים החרדי לדעותיו של הגר"ג נדל, ומדוע סוגי הדעות הללו נחשבים כסדין אדום בחלקים מסוימים של הציבור החרדי?
"ההתנגדות נובעת מכך שהם מסתכלים על כך כביטוי להעדפה של סמכות אחרת, חיצונית, על פני זו של התורה, ללא כל קשר לסוגיא כשלעצמה או לשאלה העניינית אם פרשנות כזאת אפשרית או נכונה. התחושה שיש לחרדים רבים היא שיש כאן שני תחומים שמתחרים על האמת, ודעות מהסוג הזה, בסופו של דבר מבכרות אמת אחרת השונה מזו של התורה".
אבל עדיין, יש רבים מגדולי ישראל כגון הגאון רבי ישראל ליפשיץ מחבר פרוש המשניות המפורסם, ועוד רבים גם מתקופת הראשונים, שחיברו בין 'תורה ומדע', וקבלו את דעתם של חוקרים נכרים מפורסמים (בשינוי מהדעה המקובלת של חז"ל), ואף מצאו ראיות לגישה החדשה ממקורות חז"ל תלמוד ומדרשים נוספים. א"כ מה מפריע לדור שלנו לנהוג כך?
"דבר ראשון: זה לא ענין של הדור שלנו, אלא תמיד היו ויכוחים מהסוג של 'תורה ומדע', ואלו לא ויכוחים חדשים, כך היה גם בימי הביניים, שאז במובן מסוים הוויכוחים הללו היו אולי אף סוערים יותר בגלל שלל סיבות.
"דבר שני: זה לא ענין של מחלוקת ושל דעות או שיטות, אלא זה ענין של השקפות עולם, ומבנים תרבותיים שמאפשרים מחשבות מסוימות ולא אחרות. הסיפור כאן הוא לא השאלה העניינית האם האבולוציה נכונה, כי לא זו השאלה העומדת לדיון באמת בעיני המתנגדים, אלא פשוט יש פה שלילה מוחלטת של הגישה בגלל שיש כאן מבנה חינוכי וערכי הבנוי באופן שאמור לדחות את החיבור ביניהם בגלל ציור הרקע של הדיון כהתנגשות בין שתי סמכויות של אמת שמתנגשות זו עם זו.
"כמו כן, העובדה שמציגים את התמונה בצורה כזו, נובעת בין היתר מהעובדה שהמדע לא תופס מקום בעולמם, ולכן זה לא עולה הרבה לדחות את המדע בקש. לעומת זאת בחברה שבה יהודים דתיים מחונכים לתרבות שבה למדע יש מקום, חשיבות ונוכחות, ההתייחסות לסוגיה זו תהיה בהכרח שונה".
מה אם כן אפשר לומר על המתח שבין תורה למדע?
"לדעתי אין קשר בין התורה למדע ושניהם עוסקים בנושאים שונים לחלוטין, וזאת בניגוד לגישה שמציירת את התורה והמדע כמתחרים על האמת ובאותה זירה. התורה עוסקת במה שראוי להיות במציאות, והמדע מתעסק במה שיש במציאות. אלה תחומים נפרדים לחלוטין ולא מדובר בתחומים מתחרים, בשל כך אין כל מתח בין התורה למדע והם יכולים לשכון היטב יחד בשלום.
"ההבחנה הזו היא גם מה שעמדה בתשתית של כל אותם חכמים בהיסטוריה היהודית שידעו להפריד בין תורה ומדע ובכך להראות שאין כל מתח ביניהם".
הצגת כל התגובות