החל מהבוקר (ראשון) כל רב עיר יוכל להעניק תעודות כשרות בכל רחבי הארץ, ובכך תם העידן בו רב עיר יכול להעניק כשרות רק בתחום העיר בו הוא מכהן.
השלב הראשון ברפורמת הכשרות יוצא הבוקר לדרך, ובעוד כשנה הרפורמה תייושם במלואה, כך שרבני הערים יפסיקו להעניק כשרות והכוח להענקת כשרות יעבור לידי תאגידים פרטיים.
לדברי השר כהנא: "החל מהיום יוכלו בעלי המסעדות, המפעלים, המרכולים וכל עסק לייצור ומכירת מזון לבחור איזה רב עיר (באמצעות מועצה דתית) יעניק להם תעודת כשרות.
"האפשרות שכל רב עיר, באמצעות מועצה דתית, יוכל להעניק כשרות בכל שטח בישראל גם אלו שמחוץ לשטח המוניציפלי של העיר שלו, פותחת את שוק הכשרות לתחרות. הכנסת תחרות למערך הכשרות תשחרר את הקיפאון ששרר בתחום הכשרות בעשורים האחרונים".
כהנא הוסיף: "השנה הקרובה היא שנת התארגנות לקראת כניסת תאגידים פרטיים לשוק הכשרות. פתחנו את שוק הכשרות לתחרות עבור אלו שמעוניים בכך ולא יכלו לעשות זאת עד היום. מטרת התכנית אינה לגרום לבתי עסק לעבור מכשרות הרב המקומי לכשרות אחרת אלא לאפשר זאת במקומות בהם יש צורך בכך בשל כשלים שקיימים במערך הכשרות המקומי".
כזכור, רפורמת הכשרות אושרה למרות התנגדותם הנחרצת של הרבנים הראשיים לישראל, הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף והגאון רבי דוד לאו.
במכתב שפרסמו ערב אישור הפרומה נכתב בין היתר: כי "מתווה הכשרות החדש - עקירת יהדותה של מדינת ישראל, הרפו ידיכם מקודשי ישראל".
לדברי הרבנים: "ההחלטה על מתווה הכשרות החדש שהתקבלה היא הרס הכשרות ומביאה לידי ביטוי מגמה לעקירת יהדותה של מדינת ישראל, צעד נוסף להפיכת מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה".
רפורמת הכשרות
• מועצת הרבנות הראשית לישראל תקבע סטנדרט כשרות מחייב בשתי רמות - רגיל ומהדרין. המועצה רשאית לקבוע סטנדרטים מחמירים יותר אם תרצה בכך, סטנדרטים אלו יפורסמו ויהיו שקופים לציבור הרחב.
• תוקם יחידה הממונה על הכשרות ברבנות הראשית ויוקנו לה סמכויות פיקוח ואכיפה רחבות מהסמכויות הקיימות כיום. במסגרת זו, בין היתר, יוכל הממונה להורות על הסרת תעודות הכשר, ליטול דגימות ומסמכים ואף להיכנס לבית העסק ללא צורך בצו מיוחד.
• הסעיף הבעייתי ביותר מבחינת הרבנים: שלושה רבנים מוסמכי רבנות ובעלי כושר לרב עיר ולרב איזורי ושכיהנו כרבני עיר או כרבנים מקומיים, בעלי ידע וניסיון מוכח בכשרות, יוכלו לקבוע סטנדרט נוסף לכשרות (לקולא או לחומרא). סטנדרטים אלו יפורסמו ויהיו שקופים לציבור הרחב.
• כשרות תינתן בפועל על ידי גוף פרטי נותן הכשר שקיבל רישיון מהממונה על הכשרות ברבנות הראשית או על ידי רב מקומי או רב עיר במועצה דתית שהוכרה על ידי השר כמועצה דתית מוסמכת. לצורך הכרה כמועצה דתית מוסמכת תבחן המועצה בשלושה פרמטרים:
א. התנהלות מקצועית תקינה בתחום הכשרות בהתאם לחוות דעת הממונה על הכשרות ברבנות הראשית.
ב. התנהלות כספית וניהולית תקינה לפי כללים שייקבעו.
ג. בדיקת אי קיום בעיות של טוהר מידות.
• כל גוף נותן כשרות בישראל, בין אם הוא גוף נותן הכשר ובין אם הוא מועצה דתית מוסמכת, יפוקח על ידי יחידת הממונה על הכשרות ברבנות הראשית.
• בראש כל גוף נותן הכשר תעמוד סמכות הלכתית, בעלת ניסיון משמעותי בדיני כשרות ובמתן כשרות. גוף זה מחויב לפעול בהתאם להנחיות ההלכתיות של בעל סמכות זה.
• מחיר תעודת הכשרות יקבע על ידי התאגידים והמועצות הדתיות מול בתי העסק במסגרת תחרות חופשית.
• גוף שלא הוכר על ידי הממונה ולא קיבל רישיון כגוף נותן הכשר לא יוכל לתת כשרות וגם לא יוכל לתת שירותים נוספים כמו פיקוח על גבי גוף כשרות בעל רישיון.
• גוף נותן הכשר העומד בכללים יוכל לעסוק גם בכשרות ליבוא מוצרים מחו"ל ובלבד שיביא לידיעת הרבנות הראשית על שיווק המוצר בישראל בטרם החל לשווקו.
הצגת כל התגובות