עם הספר // הרב בן ציון נורדמן

השבוע ביום שני עם תלמידי כיתות ד' מבית ספר אילן רמון (צילום: ללא קרדיט)

בימים אלו מתנהל מאבק מצד הסתדרות המורים על זכויות המורים ואנשי הצוות החינוכיים. מצב תעסוקת המורים בארץ ביחס למדינות ה-OECD הוא מהגרועים שבהם, בכל הפרמטרים, תנאי הסף לכניסה למקצוע ההוראה, השכר ויתר תנאי העבודה, מספר התלמידים הגבוה בכיתה ועוד, למרבה האירוניה דווקא בימי הלימוד אנחנו בשיא, וכנראה שהכמות באה על חשבון האיכות.

אמרתי לצוותי החינוך בבתי הספר שלנו כי אני לגמרי בצד שלהם במאבק הזה, עם ישראל אמור להיות סמל ודוגמא לעולם כולו, כמאמר הנביא ישעיה: "וּנְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם", העם היהודי מאז ומעולם היה "עם הספר", החינוך והלימודים היו הערך החשוב, וידעו לתת לו את מעמדו הנכון. וכיום לצערנו המנהלים עסוקים בחלק ניכר ומשמעותי מזמנם לאתר ולאלתר צוותי הוראה ראויים.

ביום שני החלו בשביתה חלקית, ונראה כי עוד היד נטויה. אבל אני שואל, האם זו הדרך לפתרון המשבר? איומי השביתה שחוזרים על עצמם עוד פעם ועוד פעם?

•

נחדד את הדברים ממקורם, באווירת חג השבועות – יום מתן תורתנו, נלמד על חשיבותו של חינוך ילדי ישראל, עתיד האומה!

במדרש תנחומא: בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן אֶת הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, אָמַר לָהֶם: תְּקַבְּלוּ תוֹרָתִי? אָמְרוּ לוֹ: הֵן! אָמַר לָהֶם תְּנוּ לִי עָרֵב שֶׁתְּקַיְּמוּ אוֹתָהּ ... אָמְרוּ לוֹ: בָּנֵינוּ יִהְיוּ עֲרֵבִים שֶׁלָּנוּ. מִיָּד קִבְּלָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנָתַן אֶת הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ח): מִפִּי עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז.

אנו למדים מכך כי הערבות מצידנו לקבלת התורה היא הילדים שלנו, דור העתיד! הם הערבים לכך שאכן נקבל את התורה כראוי, ובזכותם זכינו למתן תורה.

התלמוד במסכת סוכה מתאר איך היו נראים הכרובים שהיו במקום השראת השכינה בבית קדשי הקדשים משם היה הקב"ה מדבר עם משה, כאמור: "וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים", ומסבירה הגמרא כי "כרוב" הוא תינוק, והכרובים היו בדמות שני תינוקות אחד מול השני. ומסבירים המפרשים בדרך רמז כי הקב"ה רמז למשה, אני אדבר איתך מבין שני הכרובים, מבין שתי הדמויות של תינוקות של בית רבן.

זה הוא היסוד שמגלים לנו רבותינו, לא רק קבלת התורה בשעתו, אלא גם המשך השראת השכינה והסיעתא דשמיא מגיעה בזכות תינוקות של בית רבן – התלמידים, הם הערבים לקבלת התורה החל ממעמד הר סיני ועד המשך הדורות עד עולם.

•

כאשר המסר הזה ברור לנו, החלטנו לאמץ את האפשרות שניתנה לנו ביום שני להמשיך את הלימודים, מבלי להיות נאשמים ב"הפרת שביתה", כך עשינו והמשכנו את הלימודים. כך נהגנו גם בשביתות שעברו, וככה ננהג בעז"ה גם בעתיד (בתקווה שלא נזדקק לכך) . וזאת משום שכאנשי חינוך אנחנו צריכים קודם כל להאמין במה שאנחנו עושים, ואנחנו לא יכולים לנהל שביתות על חשבון התלמידים ולהפקיר אותם ללא פיקוח ולימודים סדירים. וגם ובעיקר בגלל הערבות האישית שלהם לקיום התורה ולהמשך שרשרת הדורות אנחנו לא מלמדים אותנו רק מקצוע, אנחנו מופקדים על חינוך הילדים לערכים ,למסורת ולחיבור לשורשים , וכפי שלמדנו זו היא הערבות שלנו לדורות.

ומה יהיה עם מאבקם הצודק של המורים? אנו צריכים לטרוח ולחשוב גם "מחוץ לקופסא" על פתרונות לסיום המשבר הזה, ישנם מספר רעיונות ששווה לבדוק אותם, למשל, לגייס את דעת הקהל של ציבור ההורים למאבק הזה, כי בסופו של יום זה מאבק שלהם כמו שלנו. ישנם גם דרכים להגיע למוקדי האגוז הקשה במאבק הזה, לסמן את חוד החנית של המאבק במשרד האוצר, ודווקא הפעם זה גם הרבה יותר קל, מאחר וגם שרת החינוך יפעת שאשא ביטון שמגיעה מהשטח מזדהה לחלוטין עם המאבק, וכנ"ל גם המנכלי"ת גב' דלית שטאובר עם כל שנות הניסיון והוותק – עומדים בצד של המורות והמורים, ורק האוצר נשאר כאן האטום.

ישנם עוד פתרונות ורעיונות מקוריים, ואם באמת ירצו לשמוע על צורת מאבק נכונה ע"פ היהדות והמסורת, אני בטוח שיופתעו לטובה...

אסיים בתפילה ותקווה שנזכה לשמור ולשמר את הערבים שלנו של כולנו, ונהיה סמל ודוגמא לכל העולם כיצד לחנך את דור העתיד לתפארה!