הגאב"ד שהפך לפטריוט לאומי פולני וסמל של דו קיום

גאב"ד קרקוב הגאון רבי דוב בר מייזלש (תצלום: מאת קארול בייר)

פרק ד': אנו עוסקים בדמותו של גאב"ד קראקוב הגאון רבי דוב בער מייזלש (חי ופעל בין השנים תקנ"ח – תר"ל. 1798 - 1870).

• לא רק 'העדה': כשהעיר קרקוב נותרה ללא גאב"ד
• שני מכתבי נאצה | מי מונה לגאב"ד החדש של קרקוב?
• יחסי הראב"ד והגאב"ד; "וימי שנאתם כימי שבתם יחד"

הגאון רבי אברהם מייזלש כגאב"ד קרקוב, לא התפרסם רק בשל גאונותו וחוכמתו. בעקבות המאורעות המהפכנים שאירעו במהלך שנת תרכ"א (1861) התפרסם הרב מייזלש כפטריוט לאומי פולני וכסמל של דו קיום בין הגורל היהודי לפולני.

הרב מייזלש פעל ועודד את כלל תושבי ורשא, יהודים ופולנים, לקחת חלק במאבק המזוין למען עצמאות פולין, ואף תרם מכספו נשק למען מטרה זו. הוא סבר שאם היהודים יפעלו יחד עם הלאומנים הפולנים, יקבלו הללו עצמאות למדינתם. ע"פ השמועה התבטא ואמר הרב מייזלש: "אנחנו שותפים לצרה, אך מטרתנו זהה".

כשחיילים רוסים ירו למוות בחמישה מפגינים פולנים, ביניהם תלמיד בית המדרש לרבנים בורשא, לא היסס הרב מייזלש והשתתף בטקס האשכבה שנערך בכנסיה נוצרית, ביחד עם מנהיג קהילת הנאורים היהודית, מרקוס יסטרוב ועוד מטיף יהודי בשם יצחק קראמשיטיק. אומנם הרב מייזלש סירב להצטרף לתהלוכת המלווים לצידו של הארכבישוף, אולם דמותו נחקקה לעד בתמונה מפורסמת כמי שכיבד בנוכחותו את המעמד והשווה לו אחווה פולנית – יהודית חסרת תקדים. עיריית קרקוב כיבדה את הרב מייזלש, וברובע היהודי עד ימינו קיים רחוב על שמו.

בשנת תרכ"א (1861), אחרי שהמרד כשל, נעצר הגאב"ד הרב מייזלש על ידי הרוסים וגורש מן העיר אל לונדון. שנה לאחר מכן הורשה הרב לחזור אל העיר, אולם השלטונות הרוסים אסרו עליו לשמש כרב העיר.

הרב מייזלש שסייע לעצמאות פולין, נחשב לאחד הסמלים החשובים של העצמאות הפולנית. בהלוויתו השתתפו למעלה מ-40,000 מלווים, יהודים ונוצרים.

הגאון רבי אברהם מייזלס חיבר את הספר חידושי מהרד"ם על "ספר המצוות" לרמב"ם שיצא לאור בהוצאה ראשונה בורשא תרל"א, ובהוצאה שניה בירושלים בשנת תשל"ו.

בעמוד השער לחידושי מהרד"ם נכתב: "ספר המצות שחבר הנשר הגדול רבינו משה בן מימון והחונים עליו... ועתה נוסף עליו חידושים נפלאים בבקיאות פלפול וסברה ישרה, מכבוד מרן הרב הגדול הגאון האמיתי, המפורסם, שלשלת היוחסין, פאר הדור, תפארת ישראל, מו"ר הר"ר דובערוש מייזלש זצלה"ה אב"ד דק"ק קראקא וק"ק ווארשא יע"א ונקראו בשם חידושי מהרד"ם".

•

מקורות:
- פרידברג, לוחות זיכרון
- מכתב סופר, תולדות המחבר
- בלבן, קרקוב
- גלבר, יהודי קרקוב
- מינגר, תולדות היהודים בקראקא
- חיים גרטנר, הרב והעיר הגדולה (מרכז זלמן שזר תשע"ג)

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com