פרק ו': אנו עסוקים בסיקור הפולמוס אודות החכם היהודי משה קוניץ רבה של אוֹבּוּדָה (חי ופעל בין השנים תקל"ד, תקצ"ז - 1774, 1837), האם היה חלילה "משכיל" ידידם של הרפורמים, או תלמיד חכם ירא ושלם.
- תעלומת משה קוניץ; גאון תלמיד חכם או משכיל מאבותיהם של הרפורמים?!
- חתנו המשכיל של ה'קְצוֹת' שחיבר ספר נגד 'קדמות הזוהר'
- הקשר בין משיח השקר שבתאי צבי לשאלה - "מי חיבר את הזוהר?"
- פרסום תמונה בראש הספר - מעיד על השקפה פסולה?!
- תמונת המחבר בספר תורני - צעד נפוץ או מהלך משכילי?
בפרקים הקודמים ציטטנו קטע ממאמר שהופיע בקובץ ישורון מ מאת הרב חיים אשר פריימן מירושלים, בו נטען בין היתר שכיון שמשה קוניץ בראשית ספרו 'בן יוחאי' הדפיס את תמונתו שם, מוכח שהוא רצה להידמות לגוים "כרוח ההשכלה והרפורמה".
ברם, הבאנו מספר רבנים שהדפיסו את תמונתם בתוך ספרם בחייהם, ומכך מוכח שהיה זה מנהג שאומנם לא נפוץ ביותר, אולם ברור שנהגו כך תלמידי חכמים מובהקים.
כפי שהבאנו אמש, ישנם עשרות ספרים שחלקם יצאו בחיי מחברם, שהביאו תמונה של המחבר בתוך הספר, כפי שנהג משה קוניץ, ואנו נעלה סברא, שלמרות שחלק מהרבנים לא פרסמו את תמונתם בחייהם אלא בניהם או תלמידיהם עשו זאת, כמו כן במקרים רבים המדפיסים היו נוצרים, עדיין ניתן להבין שבאותם שנים, היה נפוץ להיתקל בבית המדרש בספר תורני עם תמונת המחבר, כך שלא ניתן להאשים ב"השכלה" מחבר שעושה זאת בחייו (כגון משה קוניץ) כפי שהסיק הרב פריימן במאמרו בקובץ ישורון מ.
• • •
לאחר פטירת הגאון רבי יהונתן אייבשיץ בספר יערות דבש, שהודפס בוינה בשנת תקע"ח (1818) הובאה תמונתו, ועליה נכתב: "צורת הרב האי גאון מו"ה יהונתן זצ"ל אב"ד ור"מ דק"ק אה"ו".
איור זה של רבי יהונתן אייבשיץ נעשה מיד לאחר פטירתו ונחשב לאמין. כמפורסם, רבינו הגאון יעב"ץ טעה בחשדו חינם את רבי יהונתן אייבשיץ כאילו ח"ו הוא מעריץ סמוי של משיח השקר הנודע שבתאי צבי, וכחלק מאותה ביקורת חריפה, כתב היעב"ץ בעוקצנות אופיינית כנגד תלמידי רבי יהונתן אייבשיץ על יחסם הנלהב לדמות דיוקנו של רבם שלאחר פטירתו כאילו חבקו ונשקו את תמונה זו וכך דבריו: "ובסוף אלול גווע. עשו ממנו דמות צורתו משוח בששר, ומחבקים ומנשקים אותה. אחד הניח הנייר שבו הצורה בתוך חומש על מקום עשרת הדברות", (מגילת ספר, מהדורת בומבך, ירושלים תשע"ב, עמ' רכט-רל).
בספר כהנת אברהם, "פירוש חרוזי" לספר ראשון של ספר תהילים מאת רבי אברהם בן שבתי הכהן מזאנטה שהודפס בונציה בשנת תע"ט (1719), בראש כרך א' הובא איור המחבר "אברהם הכהן הרופא הפילוסוף, בשנת התע"ט במג"ד שנותיו" (מג"ד היינו גיל 47).
בשנת תקצ"ד (1834) בעיר ברלין הודפסו לראשונה הגהותיו של רבי צבי הירש לוין אב"ד ברלין לפירושו של רבי יעקב עמדין 'לחם שמים'[1] על 'פִּרְקֵי אָבוֹת'.
מעבר לעמוד השער, הובאה תמונתו של רבי צבי הירש אב"ד ברלין, שנעשתה "על ידי צייר אומן ובקי", כדברי המדפיס בהקדמתו.
• • •
הגאון רבי שאול בן יוסף הלוי מורטירה כיהן כרב בקהילה הספרדית-פורטוגזית באמסטרדם, ובין היתר נטען שהוא היה רבו של מי שפורסם לימים כגדול הכופרים ברוך שְׂפִּינוֹזָה שר"י.
הגרש"ה מורטירה חי ופעל בין השנים שנ"ו – ת"כ (1596 - 1660), ובמהדורה השניה של ספרו "גבעת שאול", הביאו ציור שלו שנטען שהוא הובא גם במהדורה הראשונה. יצוין שישנו דיון לגבי אמינות התמונה, שכן הרב נראה שם מניח תפילין לא במקום.
תמונתו של הגאון רבי יוסף בן חיים הובאה בספר 'חסד ואמת', דינים מלוקטים משולחן ערוך יורה דעה, עם תפילות, בענייני חולים ומתים, עם תרגום לצרפתית מאת Auguste Benhaim שהודפס באלג'יר בשנת תרצ"א (1931).
תמונה של הגאון רבי שמעון שקופ הובאה בחיי חיותו, בספר היובל, "לכבוד רבנו הגאון מרן רבי שמעון יהודא הכהן שקופ שליט"א, למלאות חמישים שנות עבודתו הפוריה על שדה הרבצת התורה", מוגש על ידי תלמידיו ומוקיריו, שהודפס בווילנא, בשנת תרצ"ו (1936).
בספר נכללו "מערכת הקניינים" מאת הגר"ש שקופ, ועוד מאמרים וסיפורים העוסקים בגאון הליטאי הנודע.
בשנת תרצ"ח (1938) הודפס בירושלים ספר 'ראש מילין' ובו כתבי הראי"ה קוק בו הובאה תמונתו לאחר דף השער.
המשך יבוא...
•
[1] פרושו של היעב"ץ 'לחם שמים' על מסכת אבות, הינו חדשני ושיטת יחיד בכמה ביאורים נוראים בענייני יסוד האמונה. בעבר כותב השורות פרסם את אחד מחידושיו של היעב"ץ מהספר הנ"ל בבמה זו, ועקב לחץ של גאון פלוני, הכתבה הוסרה ואכל"מ.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות