ערב חודש אלול, זמן בו מתמלאים ספסלי הישיבות הקדושות באלפי ´ישיבע בוחרים´ חדשים, יצאנו לבדוק את מספרם היחסי של הישיבות המיועדות לבני עדות המזרח החרדים. האם אירע איזה שהוא שינוי, אחרי שנים של הגמוניה אשכנזית מוחלטת, ב´עולם התורה´ הישיבתי.
הנתונים מסתבר, מבשרים על לא - פחות מ´מהפך´. מה שהיה עד לפני כחמש עשרה שנה זרזיף ראשוני של ישיבות ספרדיות חרדיות איכותיות, כאלו המנסות לכבוש דרך חלופית סלולה, בשונה מה´מתיבתות´ שהיו אז מיועדות בעיקר לבני עיירות הפיתוח ומשפחות המצוקה, הפך אט אט לזרם מרכזי מוביל, כזה המציב אלטרנטיבה איכותית ´לכתחילה´, בשום פנים ואופן לא ´דיעבד´, אף למצוינים שבחבורה.
בתחילת הדרך, "בימים ההם" כמו שאומרים, לא היה מצב בו בחור ספרדי טוב - תושב בני ברק, ילך לישיבה ספרדית. הישיבות הספרדיות דאז, היו כאמור מיועדות בעיקר לאוכלוסיות אחרות. הישיבה היחידה שאולי חרגה בנוף, הייתה ישיבת ´קול יעקב´, זו שלצורך הצלחתה הגדירה עצמה כ´חצי חצי´. כשכמובן היו תמיד את אלו שהתמידו ללכת לישיבות כמו ´פורת יוסף´ או ´כיסא רחמים´, אלא שאלו היו הזרזיף שהקפיד על הגדרת ה´ס"ט´, ולא היו הזרם המרכזי של בני עדות המזרח.
| "ת החדשות הללו, בנויות מסתבר בחלקן הגדול, על גבם של בוגרי הישיבות האשכנזיות. רבים מראשי הישיבות הללו, הינם בוגרי ישיבות חברון, פונוביז´, עטרת ישראל, בית מתתיהו ועוד" |
הישיבה שהייתה אולי הראשונה בנחל האיתן הזורם כיום, הינה ישיבת ´כנסת שלום´ בבני ברק, הוקמה על ידי הרב אליהו רפול. "פונוביז´ לספרדים" היא כונתה אז בפי הציבור כשהציגה כמות בחורים ספרדים מה´קיבוץ´ של פונוביז שבאו ל´חיזוק´ הישיבה החדשה. היא הייתה זו שסללה את הדרך לישיבות רבות שבאו אחריה, אלא שהן לעומתה, כבר לא חיפשו "ישיבת אם" להתהדר בה. טיב הישיבה היה עם הזמן, לסיבה בפני עצמה.
אחריה קמה ישיבת "אמרי דעת" של הרב שאול גבאי. שם כבר הבינו את הטעות שבהגדרת "פונוביז´ לספרדים´. ´אמרי דעת´ הייתה ישיבה ספרדית לכתחילה, בלא לסמוך על מקור אשכנזי. וכך החלו ישיבות רבות נוספות להתפתח, תוך שגם הותיקות משנות אט אט את פניהן, מקבלות יותר ויותר בנים למשפחות בני תורה.
הישיבות החדשות הללו, בנויות מסתבר בחלקן הגדול, על גבם של בוגרי הישיבות האשכנזיות. רבים מראשי הישיבות הללו, הינם בוגרי ישיבות חברון, פונוביז´, עטרת ישראל, בית מתתיהו ועוד. הם אף עומדים בקשר הדוק עם רבותיהם, אלו המלווים את דרכה של הישיבה, לעיתים על כל צעד ושעל.
בין הישיבות הבולטות כיום, נמצאות הישיבה ברכסים שבראשות הרב סופר. ישיבת ´ברית יעקב´ של האחים הרבנים טולדנו – בניו של הרב מיכאל טולדנו נשיא ישיבת ´אור ברוך´. ישיבת ´דעת חיים´ של הרב ביתן´ ישיבות ´נר ישראל´ של הרב תורג´מן באלעד ובירושלים, בראשות הרב אביטן והרב חדד, ועוד ועוד.
והתנופה הזו עדיין בתחילתה. רק בשנה החולפת הוקמו עוד שתי ישיבות חדשות ומצליחות ביותר. המדובר בישיבה ביסודות של הרב זיאת שבראשות הרב בוחבוט. וישיבת ´שערי דעת´ בבני ברק, בראשות הרב זריהן.
הגל העצום והפריחה של הישיבות הגדולות, מגיע כמובן מהישיבות הקטנות. שם מדובר מסתבר, על הצלחה אדירה וסוחפת. בין הישיבות הנחשבות למובילות, מבין למעלה ממאה(!) ישיבות, מצאנו שמות כמו ישיבת ´בית הלוי´ – של הרב הלוי בי-ם, ישיבת ´פני יהושע´ של הרב פרץ – בי-ם, ישיבת ´שבות יהודה´ של הרב מיכאל אלבז, ישיבת ´דרך חיים´ בבני ברק, ישיבת ´ברכת אפרים´ הרב בצלאל פנחסי, וישיבת ´שערי תבונה´ של הרב חדד, וזוהי רק רשימה מדגמית קטנה.
אז כמה המספרים? כמה ´אשכנזיים´ לעומת ´ספרדים´? הנתונים מסתבר, מדהימים: ברחבי הארץ קיימות היום כ- 60-70 ישיבות קטנות אשכנזיות, לעומת כ-130-120 ישיבות מקבילות ספרדיות(!), יחס של פי 2.
| "רבים מראשי הישיבות הללו רואים בראשי הישיבות האשכנזיות את רבותיהם, ואולי בכך טמונה ההצלחה היחסית שלהם, זו המציבה אלטרנטיבה שווה, לעולם הישיבות האשכנזי, בו הם צמחו, ואף מקבלת ממנו תמיכה רבה" |
מספר התלמידים המסיימים שיעור ג´ בישיבות האשכנזיות הינו כ- 1600-1700 תלמידים כ"י. בישיבות הספרדיות לעומת זאת, מדובר על כ-2200 בוגרים (הישיבות הספרדיות קטנות יותר במספרן, לכן מדובר במספר גבוה הרבה יותר מהמספר של התלמידים). לחשבון יש להוסיף לפחות אחוזים מסוימים של תלמידים ספרדים במוסדות אשכנזים, אלו שבחלקם ממשיכים לישיבות ספרדיות.
גם בישיבות הגבוהות של החרדים המגמה הזו נכנסת. כבר כיום ישנם כ-50 ישיבות ספרדיות לעומת כ-40 ישיבות אשכנזיות בלבד. בשלב זה נמצאות הישיבות הספרדיות בתהליך התרחבות מואץ, וממצות את יכולות הגידול שלהן, כשבטווח הקרוב צפוי להיפתח גל של ישיבות חדשות, על מנת לתת מענה לגלי הבוגרים העולים מן הישיבות הקטנות. "קיבלתי השנה כ-90 בחורים לשיעור א´, במקום 32 בשנה שעברה...", הסביר לנו אחד מראשי הישיבות הללו, את המספרים בשטח.
ובתוך השמחה הנ"ל, היה מי שדאג להסב את תשומת ליבנו, כי המצב החדש בעולם הישיבות, אינו יכול כנראה להיזקף בשום צורה לזכותה של ש"ס. הישיבות הללו ברובן, אינן קשורות בכל דרך שהיא למערכת החינוך הש"סית. הן אינן מזוהות עימה, ובמקרים רבים אף להיפך. חלק משמעותי מהעומדים בראשם, הינו אשכנזי. גם מהחלק הספרדי, רבים הם הרואים בראשי הישיבות האשכנזיות את רבותיהם, ואולי בכך טמונה ההצלחה היחסית שלהם, זו המציבה אלטרנטיבה שווה, לעולם הישיבות האשכנזי, בו צמחו הם עצמם, ואף מקבלים ממנו תמיכה רבה.
הנתונים הללו – יש לומר, מבוססים ברובם על רשימותיהם של ה´רשמים´ בעולם הישיבות. אלו הנושאים עימם את רשימות כלל הבחורים המסיימים את כיתות ח´ בתלמודי התורה השונים בארץ, כמו גם את רשימות מסיימי הישיבות הקטנות. לדידם, אין המדובר ב´חדשה´ מרעישה, אלא בעובדה פשוטה, שכל הקשור לתחום, יודע אותה כבר הרבה זמן.
"תלמיד ספרדי של היום, מעדיף ישיבה ספרדית טובה, על פני ישיבה אשכנזית בינונית" אומר לנו אחד מהעסקנים הפעילים ביותר בנושא. ואם תרצו, זוהי הבשורה כולה, על רגל אחת.
הצגת כל התגובות