בעיצומו של ליל שבת המלווה החרדי נזרק מתוך בית החולים אל הרחוב הקר והגשום

תמונת אילוסטרציה של חרדי בבית חולים (באדיבות המצלם)

תחילתו של הסיפור מתחיל בשבוע שעבר, יום שישי, ערב שבת בשעה 14:00 בצהרים. נער בן 17 שמתמודד עם קשיים שונים עבר אירוע פסיכוטי והחל לנהוג באגרסיביות. בהתייעצות עם אנשי מקצוע, הוחלט לפנות אותו למיון בבית החולים הפסיכיאטרי. מי שמלווה אותו הוא חרדי תושב העיר מודיעין עילית. לאותו אדם היכרות ארוכת שנים עם הנער ועם משפחתו והוא נסע אתו לבית החולים שיבא תל השומר.

"זה לא היה פשוט". סיפר המלווה "הוא התחיל ממש להשתולל והיו צריכים צוות של טיפול נמרץ שיתנו לו תרופות שירגיעו אותו. ידעתי שאם אני הולך זה יהיה כנראה לכל השבת ושאני היחיד שיכול ללכת אתו. ההורים שלו לא יכלו אז אני הלכתי. לקחתי שקית עם בגדי שבת, 2 חלות וקצת סלטים. זהו. חשבתי שאני הולך לתל השומר ושם אני יצליח להסתדר איך שהוא."

מה אתה שלו?

"אני מלווה אותו וקרוב אליו המון שנים, הוא ומשפחתו חברים קרובים ברמה של משפחה שלנו. וכן, ידעתי שבית חולים רוצה תמיד בן משפחה אז היה לי יפוי כוח שאני יכול לטפל בו ולהיות אתו"

מתל השומר הוא מופנה להמשך טיפול בבית החולים הפסיכיאטרי מרחבים הנמצא בנס ציונה. שם לדברי שמואל, כבר בהתחלה הם התנהגו אליו בצורה לא מקצועית "למרות שהראתי להם יפוי כוח ואמרתי להם שאני המטפל שלו ושאני כמו אח שלו הם ממש היו לא נחמדים. שאלו אותי איפה הורים שלו באו אלי בביקורת".

אבל כאן מתחילה המציאות המקוממת "בליל שבת, הייתה ביקורת. פתאום באו אלי מהצוות, אמרו לי שאני לא יכול להישאר במחלקה ואני צריך ללכת הביתה. הסברתי להם ששבת עכשיו, שאין לי שום אפשרות ללכת לשום מקום. אני גם לא מכיר את נס ציונה ואין לי למי ללכת. לא עניין אותם אז יצאתי מהמבנה והתיישבתי בחץ על ספסל אבן שהיה שם.

בשלב מסויים עברה רופאה וראתה אותי יושב שם, אמרה לי שאם אני לא יוצא משטח בית החולים, היא מזמינה לי משטרה. כמעט בכיתי לה, הסברתי לה שהיא מגרשת אותי לרחוב, שיורד גשם וקר במיוחד שהיה בחוץ, זה לא עניין אותם. לא הייתה לי ברירה הלבשתי את כל הבגדים שהיה לי. שני זוגות מכנסיים גם של שבת וגם של יום חול וגם 2 חולצות וגרבים וסוודר, פשוט יצאתי בלי כלום והתיישבתי בתחנת אוטובוס."

עוד אמר: "היה ממש קר, לא ראיתי שום בתים באזור ואני לא מכיר שם בכלל את המקום היה נראה לי חור מרוחק מכל מקום מגורים נורמלי וגם איך בדיוק אני ידפוק לאנשים בדלת אז פשוט נשארתי שם כול הלילה".

קשה להאמין

"נכון, אגב כשאמרתי להם שאני יקפא בחוץ אז מישהו אמר לי שאם זה פיקוח נפש בשבילי שאזמין מונית שתיקח אותי הביתה".

איפה היו כל הרופאים הצוות אין שם לאף אחד לב?

"היה כפור כלבים וירד גשם. היה לי כאבי גב. באמצע הלילה עברה שם אחות אחת מהמחלקה וראתה אותי רועד כולי, היא ריחמה עלי. אמרה לי שהיא תנסה להשיג לי אישור להיכנס. בערך ב8 בבוקר התקשרו למאבטח בכניסה למתחם שיגיד לי שאני יכול להיכנס. אבל חשוב לי להגיד זה לא שבמחלקה יש איזה מיטה או משהוא כזה למלווים. רק שלפחות היה לי כסא לשבת עליו אחרי לילה ללא שינה ואחרי כל מה שעברתי עם הבחור. ואני אגיד לך למה אני פונה אליך, הסיפור שלי הוא לא מה שחשוב. מה שנחוץ זה לראות מה לעשות בשביל שאנשים נוספים ידעו שלא ללכת לשם או שלנסות לראות ולעורר ולשנות בשביל שדבר כזה לא יחזור על עצמו. אגב כשדיברתי אם השומר שם הוא אמר לי שאני לא המקרה הראשון וכל כמה שבתות כשמגיעים שומרי תורה ומצוות הם תקועים בלי מקום לאכול, לישון, לנו. זה גם ככה מקום נוראי וסיטואציה נוראית אז חייב להיות טיפה רחמנות על אנשים שנאלצים להגיע".

אוקי תודה רבה ורק בריאות. הגוף והנפש

בשיחה עם עסקן רפואי שמלווה משפחות שנתקעות בשבת הוא אכן מאשר שבבית החולים הזה יש בעיה עם שבתות. לדבריו מישהו צריך להתעורר.

להלן תגובת בית החולים: "הנושא נחקר נבדק ונלמד באופן אישי ע"י מנהל בית החולים. לא ניתן להלין גברים מבוגרים במחלקת נוער שבה נמצאות נערות רבות שעברו תקיפות מיניות המצויות במצבים נפשים מורכבים. לצערנו אין בבית החולים למרות פניותינו למשרד הבריאות אפשרות לינה למשפחות וקרובים בצד מחלקת נוער. אנו פונים שוב למשרד הבריאות להערך במיידי תוך התחשבות וכיבוד האוכלוסייה שומרת שבת בכדי למצוא מקום לינה לקרובים המגיעים בשבת תוך התחשבות בכל הגורמים".

במשרד הבריאות לא הגיבו נכון לרגע זה - אם תגיע תגובה נפרסמה.