אילו היו בני אדם מרגישים מתיקות וערבות רעיונותיו הטהורים של רבינו חיים בן עטר זי"ע על יציאת מצרים - היו משתגעים ומתלהטים אחר היצירה התורנית החדשה המבארת את דברי קדשו בשפה שווה לכל נפש ומעניקה הרגשה של גן־עדן עלי אדמות.
חג הפסח המתקרב יֵחָוֶוה אצל יהודים רבים באופן נעלה ומרומם הרבה יותר - וזאת בזכות הבשורה הטובה שמרנינה את ליבם של שוחרי אור תורתו של רבינו חיים בן עטר זיע"א: בימים האחרונים יצא ממכבש הדפוס הספר 'הגדת אור החיים', המאירה את חג הפסח וגאולת מצרים במשנתו של רבינו ה'אור החיים' הקדוש.
הספר הוא בבחינת 'קנקן חדש מלא ישן'. נכתב באופן קולח ומבואר, בסגנון עכשווי וסוחף, כאשר תוכו־רצוף ברעיונותיו הלוהטים כרשפי אש מכבשונו הלוהט של רבינו האור החיים הקדוש. זוהי תורה קדושה ועתיקה, שהולבשה במילים של דורנו ומונגשת באופן שכל החפץ לבוא ולטעום מהאור הגדול - יכול לעשות זאת באופן חווייתי ומרתק ולהיכנס להיכל האור בהרגשת תענוג רוחני עילאי.
להשיג רוח הקודש
היצירה כולה היא פרי עמלם של צמד הסופרים הנודעים הרב יוסף יצחק אליטוב והרב אריה ארליך־וובר, אשר הקדישו את השנתיים האחרונות לכתיבת הספר, כאשר את עבודתם מלווה צוות של תלמידי חכמים ומגיהים בראשות הרה"ג ר' משה לינק. העבודה עלתה בעמל, לילות ארוכים דרשה, אולם התוצאה מעידה על סייעתא דשמיא גדולה שליוותה את הפרויקט בכל צעד ושעל.
ומשעה שנכנסו להיכל האור, זכו חברי צוות הכתיבה והעריכה לאור גדול, בבחינת הצצה לסודות השמיים, שהרי את פירושו לתורה פותח רבנו חיים בן עטר זי"ע במילים 'נפתחו השמיים ואראה מראות אלוקים'. רבינו זי"ע רומז אפוא כי זכה במלאכת פירושו להשיג רוח הקודש, ולהביט מבעד לחלונות השמיים שנפתחו לעיני קודשו. בעדם ראה סודי סודות, רזי־רזים, מראות אלוקים שאותם שתל בפירושו.
ובד־בבד, רגלי פירושו נטועות על קרקע מוצקה והוא מגיש את הדברים כשולחן הערוך ומזומן לסעודה. ובעיון בין בתרי הספר החדש, מפליא לגלות כיצד החיבור הקדוש שנכתב לפני כשלוש־מאות שנה מוצא רלוונטיות מוחלטת בחיי המעשה של דורנו, על אתגריו וניסיונותיו.
דרך מאירה ומרוממת
כותבי הספר העידו, כי "ככל שהתקדמה הכתיבה, שהפכה לחוויה מרוממת בפני עצמה, כך גילינו שתורתו המאירה של רבנו חיים בן עטר זי"ע סוללת דרך חדשה לגמרי בהבנת הסוד העמוק של גלות מצרים והגאולה ממנה. ואם נרצה, מְאַפְיֵין יש כאן כלפי כלליות תורתו של 'אור החיים' הקדוש - תורה שהיא בבחינת 'סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה'".
כותבי 'הגדת אור החיים' נטלו על שכמם אתגר: לפתוח את הדלתות ולהנגיש את האור הגדול לכל יהודי, בכל רמה ומכל בית מדרש, ואף מי שנוחה להם הקריאה הקולחת, בשפת היום-יום, כאשר לכל אלה נוספו כריכה ועיצוב שהופכים את הספר ל'תורה מפוארת בכלי מפואר'.
את החסות על המפעל נטל על עצמו הגה"צ רבי אברהם מויאל, ראש ישיבת 'אש החיים' אשר לא חסך בעמל ובהשקעה למען תצא יצירה נאה ומפוארת. בהקדמתו לספר הסביר הגר"א מויאל את מטרת הספר: " מאחורי הספר עומדת ההבנה שהגיעה העת שספרו הקדוש של רבנו אור החיים לא יישאר נחלתו של הציבור התורני בלבד. בדבריו של רבנו טמונים אוצרות של אמונה, אהבה ויראה - שראויים ויכולים להפוך לנחלת הכלל.
"לשונו המתוקה מדבש של רבינו", הוסיף הגר"א מויאל, "אינה מוכרת לרבים וגם טובים מאחינו בני ישראל המבקשים לטעום מהאור כי טוב. הספר נועד אפוא הן בעבור הציבור הרחב, והן בעבור תופסי תורה המבקשים להגות בדברים בדרך של ביאור קליל וחזרה בהירה, נוסף על לימוד הדברים במקורם והבנתם הראשונית מתוך לשונו המתוקה ואותיותיו הקדושות של רבנו זיע"א.
"אני מלא הערכה", ציין הגר"א מויאל, "לידידיי, הני צנתרי דדהבא, הרב יוסף יצחק אליטוב והרב אריה ארליך, הזוכים לקדש את שמו בשליחות להביא את דבר ה' מול קהלים נרחבים ומגוונים - אשר נענו לבקשתי ואזרו חלציהם לכתוב ביאור זה בשפה שווה לכל נפש, תוך היצמדות לתוכן הדברים של רבינו".
ברכת גדולי ישראל
הספר החדש זכה להסכמותיהם וברכותיהם הנלהבות של גדולי דורנו, ששיבחו את היצירה שנכתבה ביראת שמים ובהרגשת שליחות בזכותו של ענק הדורות - רבינו האור החיים הקדוש. הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, בהסכמתו שאליה הצטרף הגאון הגדול רבי ברוך דב פוברסקי שליט"א, כתב כי "הדברים מאירים ונפלאים, וזכות גדולה נפלה בחלקם של המחברים להפשיט את דבריו העמוקים של האור החיים הקדוש ולהאירם באור יקרות".
הגאון הגדול רבי אשר וייס שליט"א כתב כי "הרבנים הנ"ל ברוב עמל ויגיעה מגישים את דברי קדשו בשפה ברורה ונעימה השווה לכל נפש. ראיתי שזכו לכוון לאמיתת דעתו הקדושה ודבר גדול עשו בישראל", והגה"צ רבי דב קוק העיד כי זכו המחברים "להוריד אור חיים ממעלה למטה ולהלבישו בכלים נאים ומתוקנים המתיישבים על לב הלומדים".
הגאון הגדול רבי משה צדקה שליט"א כתב בהסכמתו כי "מצווה רבה להכניס את ההגדה של אור החיים עם פירוש זה", ואילו הראש"ל הגר"י יוסף כתב כי "כביר מצאה ידם להעלות פנינים יקרים ונפלאים, ערוכים טוב טעם ודעת ודבר דבור על אופניו".
ועתה ערוּך לו השולחן הזה בהדרו, וכל דיכפין ייתי ויִפסח!