עוד כתבות על יוסי אליטוב:
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': הקב״ה מראה למשה את מטבע האש מתחת לכיסא הכבוד: חצי יהודי, חצי הקב״ה. בעבירה הם נפרדים. דרך מצוות מחצית השקל, עשייה בכוונה, בלב מלא אש וחיות, החצאים מתאחדים מחדש | המטבע מחבר את האדם לאוצר הנשמות ששוכן מתחת כסא הכבוד ונוצרת לה ישות חדשה, נקייה מהעבר | כלומר, גם יהודי שחטא יכול להתחדש, להתחבר לקונו ולזכות בנשמה חדשה (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': בפורים לא רעד ההר ולא נבקע הים. שום ברק לא פילח את שמי שושן. בארמון של אחשוורוש התנהלו משחקי כוח רגילים, המן זמם כדרכם של רשעים, ואסתר פעלה באומץ שקט. הכול טבעי, כמעט אפרורי | ודווקא שם - בתוך הסבך המדיני והאנושי - נחשפה יד מכוונת משמים. זהו נס שאינו שובר את הכלים אלא מגלה שהכלי עצמו קדוש. לא אלוקות שמעל העולם, אלא אלוקות שבתוך העולם. ולכן קיבלו ישראל את התורה מאהבה: כי התברר שאין מציאות מחוץ לבורא (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': י״ב לחם הפנים במקדש לא היו רק מאפה טרי וחם, הם היו לב פועם של שפע. שנים-עשר חלות כנגד י״ב שבטים, שולחן אחד שממנו ירד פרנסה ועושר לעולם כולו | ולכן אנו בוצעים לחם משנה בשבת - להזכיר שהשולחן שלנו הוא המשך למקדש ובאמצעותו יורד עלינו כל השפע והפרנסה | וגם, מעשה באנוס תמים בצפת, בדור האר”י הקדוש, שהטמין חלות בארון ועורר נחת רוח בשמים שלא נראתה מאז ימי הבית (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': בדיני אמה העבריה שומע רבי חיים בן עטר לא מתווה חברתי אלא כתב סנגוריה נועז כלפי שמיא | האדון איננו הגלות – האדון הוא הקדוש ברוך הוא ששלח את בניו לגלות. וכשם שהתורה מגבילה את כוחו של אדון על אמתו, כך נקבע גבול לגלות ישראל | "ויצאה חינם אין כסף” – אפילו אם אין בידם כיסופים, גם אם התרחקו מחיי תורה ומצוות, הייסורים עצמם הם התשלום. ומששולם החוב בדמעות ובייסורים, הגאולה מחויבת מיד (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': שבת קודש נטועה במחלוקת יסודית. הרמב״ם קובע: השבת היא זכר למעשה בראשית, ובו־בזמן גם זכר ליציאת מצרים. הרמב״ן מצמצם: עיקר השבת הוא הבריאה; יציאת מצרים איננה יסוד נוסף אלא חיזוק היסטורי לאמונה בבריאה של ה׳ | הקידוש מאחד את המתח הזה. הוא מחזיק בריאה וגאולה יחד, ולכן נפתח ב״יום השישי ויכולו השמים״ – ע״ב מילים, כנגד שם ע״ב שהוא שם של קדושה וברכה (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': עם ישראל יוצא ממצרים כשבידיו עצמות יוסף – לא כזיכרון, אלא כלב פועם. מורשת של “יוסף ה’ לי בן אחר”: לראות בכל יהודי כבן יחיד של הקב״ה, גם כשהוא נראה זר ומרוחק מחיי תורה ולא לוותר עליו | זו לא יהדות של הסתגרות, אלא של יציאה מהסביבה הרוחנית הנוחה, מאבק ואחריות. בלי ערבות הדדית ובלי נכונות להילחם על החיבור הגלוי של כל יהודי לקונו – אין מסע, ואין גאולה (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': מכות מצרים לא כוונו בעיקרן כלפי פרעה ועבדיו, אלא נועדו לעצב את תודעתו של עם ישראל | הקב”ה הוליך את העם במסע אמוני־חזותי, המגלה שליטה מלאה בכל כוחות הטבע, כדי להטמיע בלב כל נשמה עד סוף כל הדורות את האמונה ב״אין עוד מלבדו״ | ומכוח ראייה זו זכה העם באמונה טוטאלית ובלתי מתפשרת בה' ובתורתו (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': בקשת “דרך שלושת ימים” לא נועדה רק להטעות, אלא בעיקר לחשוף. הקב״ה הוביל מהלך מתוכנן: לאפשר השאלת רכוש, לטעת בפרעה תחושת שליטה ובגידה, לגרור אותו למרדף ולטביעה בים סוף, במידה כנגד מידה. ובעיקר – לגלות את עומק רשעו, שסירב אף לחופשה מינימלית אחרי מאתיים ועשר שנות עבדות, וללמד לדורות שאין פרט בהנהגת ה’ שאינו שקול, מכוון ומחנך (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': בפרשה זו שלושה צמתים מלמדים מהי הזדהות אמיתית עם כאב של יהודי אחר: מרים, נשארת נוכחת לצד אחיה הקטן, דואגת לו גם מרחוק, בלב ובמבט. משה, יוצא מאזור הנוחות, רואה סבל של יהודי ואינו עומד מן הצד. והקב״ה בסנה הקוצני קורא: של נעליך! | כל מנהיג וכל יהודי חייב לחוש את כאב הזולת ברגליו, להזדהות בגוף, בנפש ובמעשה, לא רק בדיבור או ברגש בלבד (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': יוסף חושף מבט עמוק על החיים: שום דבר אינו “סתם רע”. גם פגיעה, גם עוול, הם לעיתים שליחות נסתרת משמים. לכן הוא גומל טוב לאחיו - לא מתמימות, אלא מהבנה שדווקא דרכם צמח הטוב | הכוח הזה נטוע בכל יהודי: לא להיתקע בצער ובמי שפגע בו, אלא להתרומם מעליו, להשיב למזיק בטוב ובמאור פנים | ומתוך כך אנו מבקשים מהקב״ה שינהג עמנו כאח - שגם כשאנחנו חוטאים, יגמול לנו טובה תחת רעה (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': יעקב אבינו נענש לא רק על האמירה, “מעט ורעים היו ימי שני חיי”, אלא שכך נראו חייו וכך השתקפה דמותו כמסכן ואבל | התורה אינה מבטלת את הקושי האנושי, אך תובעת מן האדם שלא יזדהה עמו ולא ייתן לו להגדיר את הופעתו ואת תודעתו | מאדם מאמין נדרש שהכאב יישא בלבו, בעוד כלפי חוץ הוא מקרין אמון בהשגחה, שמחה פנימית ותחושת ייעוד ושליחות (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': מה שלומדים מיוסף הצדיק: כשאדם חווה נפילה, אל לו לשקוע ברחמים עצמיים. עליו לחפש את ייעודו ולהפוך את הניסיון לשליחות, כדברי יוסף: 'כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹקִים לִפְנֵיכֶם' | אם נשכיל לפרוץ את הגבולות הפיזיים והמנטליים של הבור - כיוסף הצדיק שהיה 'גְבַר קָפוֹז' - נגלה שאנו כבר ניצבים בפועל על מסלול ההצלחה (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': חג החנוכה מגיע שלושה חודשים אחרי תשרי, כשנדמה שכל ההחלטות כבר התפוגגו | כמו תמר מול יהודה, היהודי מציג לפני ה’ את “החותמת והפתילים” — את הנר הקטן בנשמה שעדיין לא כבה — ואומר: בפנים אני עדיין שלך. וה’ משיב: “צדקה ממני” | המסר: גם אחרי נפילות, הנר הקטן חושף את האמת הפנימית ומאיר מחדש את הקשר הנצחי בין יהודי לקונו (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': יעקב מגלה בפניאל בקרב מול שרו של עשיו שהקב״ה נוכח איתו גם בתוך המאבק | בפנואל הוא כבר הופך את הידיעה הזאת מחזיון אישי לאור המוקרן החוצה. וכשהוא נושא את האור הזה, אפילו עשיו נרגע ומתקרב | מי שמזהה את פני ה׳ גם בזמן הסתר, מסוגל להפוך את המפגש הפרטי לגילוי שמאיר את כל סביבתו (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': יעקב מקבל את הברכה הקשה והעוצמתית ביותר: להיות כעפר. הכוכבים של אברהם מסמנים אור ורוח, החול של יצחק מסמל עמידה מול גלים, אבל רק העפר של יעקב מחזיק את סוד הצמיחה וההתחדשות | דווקא מהמקום שנראה נמוך ושפל מגיעה פריצה בלי גבולות – “ופרצת ימה וקדמה” | כשהעם מאוחד כאדמה אחת, לא כגרגרי חול מפוררים, מתגלה הכוח הפשוט-והנצחי: לצמוח מלמטה נגד כל הסיכויים (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': משליחותו של אליעזר מתגלה עיקרון פשוט ועמוק: השליח עושה את שלו, אך יודע שהכוח האמיתי איננו ממנו. ההצלחה נולדת מן המשלח, ולכן דרכו של השליח נפתחת כאילו מאליה | אליעזר מתפלל, משתדל, ובוטח ב“מלאכו לפניך” – הידיעה שההשגחה פועלת לפניו ומסירה את המכשולים. כשאדם נשאר מחובר ובטל למקור שליחותו ולצדיק המשלח – הדרך כבר נסללה עוד לפני שהחל ללכת (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': אברהם אבינו אמר לה׳: “ואנכי עפר ואפר”, ומתוך ענווה זו צמח חסדו הייחודי. יש חסד שנובע מתחושת כוח וגדלות, שבו הנתינה משרתת את האגו; ואילו אברהם – מפני שראה כל אדם כקודם לו – ויתר על כל צרכיו וחייו, כדי לעזור לאחר | ולכן זכו בניו במצוות אפר פרה אדומה ועפר סוטה, שתיהן מבטאות ויתור למען הזולת: הכהן שמוכן להיטמא כדי לטהר אדם אחר, והקב”ה שמוחק את שמו כדי להשכין שלום בין איש לאשתו (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': הברכות שניתנו לאברהם בפרשת לך-לך מלמדות עיקרון נצחי: הקב״ה רוצה שלא רק נתברך על ידו, אלא שנהיה מקור ברכה לאחרים. “ואברכה מברכיך” — מי שמברך את חברו באמת, זוכה שהשמיים מברכים אותו באותו תחום שבירך את חבירו. כך דורשים על הפסוק “טוב עין הוא יבורך”: אל תיקרי יבורך אלא יברך. כשאנחנו מפיצים טוב - הוא שב אלינו (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': בשבת אנו אוכלים דגים כי הם חיים במים, סמל לשפע רוחני ולחיים מתוך רחמים. במבול הם לא ניזוקו, שכן המים עצמם מחוברים כל העת למקור חיותם. עיני הדגים פקוחות תמיד, רמז לעין ההשגחה העליונה שאינה נסגרת לרגע. נשמות צדיקים מתגלגלות בדגים כי הם טהורים והדג מסמל ברכה וריבוי, והכנעה למקור חיותו. המסר: מי שאינו נכנע לאמת - סוגר עצמו בפני ברכה (יהדות)
אולי יעניין אותך
כל הזכויות שמורות לכיכר השבת בע״מ