סיפור שהיה בימי הבעל שם טוב הקדוש, מקובל שעבר רבי מפי רבי עד מורינו המגיד ממעזריטש שהיה באותו מעמד, מבהיל ומרעיד את מיתרי הלב.
על אחת הקהילות היה קטרוג של כליה רחמנא ליצלן, כשראה זאת הבעל שם טוב הקדוש, הוא הרבה בתפילה ותחנונים בראש השנה וביום הכיפורים.
בעת תפילת נעילה כאשר הקטרוג לא בוטל, הכירו תלמידי הבעל שם טוב הקדוש שגבר הקטרוג מאוד, והתאמצו מאוד בתפילה ותחנונים בבכיות עצומות מעומקא דליבא.
כשראו המתפללים בעזרת ישראל ובעזרת נשים את הבעל שם טוב הקדוש ותלמידיו, וכששמעו צעקתם וזעקתם בבכי ותחנונים, ונשבר ליבם בקרבם - גם בכו בתפילותיהם.
כשהגיע זמן תפילת ערבית, הבעל שם טוב הקדוש ותלמידיו הקדושים עודם עומדים על עומדם ומתאמצים בתפילתם, הבינו כולם כי המצב נורא, ויבכו האנשים והנשים מעומק נקודת לבבם בבכיות עצומות, ויהי רעש גדול.
בחור כפרי אחד רועה בקר, שהיה רגיל לבוא במשך כמה שנים בימים נוראים להתפלל בבית כנסת של הבעל שם טוב הקדוש, הגיע לתפילת נעילה, ומכיוון שלא ידע דבר בתפילה, היה עומד ומקשיב לקול החזן, ומסתכל בפניו בלי לומר מילה.
ככפרי, הוא היה רגיל לקולות שמשמיעים הבהמות העיזים והכבשים, העופות והציפורים.
הקול הכי חשוב בעיניו מכל הקולות היה – קולו של התרנגול בקריאתו.
כשראה הבחור את ההתרגשות הגדולה בבית הכנסת, ושמע את הבכיות בעזרת ישראל ובעזרת נשים, נשבר ליבו בקרבו, ויקרא בקול גדול 'קוקיקיו האן גאט האב רחמנות', שפירושו: קוקוריקו תרנגול - אלוקים רחם.
עברו רגעים אחדים, והנה נשמע קולו של הבעל שם טוב הקדוש, ותלמידיו הקדושים ממהרים לסיים תפילת נעילה, ופני קודשו של הבעל שום טוב הקדוש נהרו מגיל וכו'.
במוצאי יום הכיפורים כשישב הבעל שם טוב הקדוש עם תלמידיו בסעודה, סיפר להם את פרטי הקטרוג, ועד כמה התאמץ מאוד בתפילתו.
וכאשר נשמע במרום קול בן הכפר התם 'קוקוריאו האן גאט האב רחמנות' קריאה תמה זו, היא גרמה במרומים לקורת רוח עד רום המעלות, ובטלו כל הקטרוגים מעל עדת הבעל שם טוב נשמתו עדן, והיתה שנת ברכה בבני חיי ומזונא (אגרות קודש הריי"צ).
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
מדוע אומרים בראש השנה "לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה"? קשה הדבר איך אנו עומדים ומעיזים להתפלל לפני הקב"ה מלך מלכי המלכים שימחל לנו על כל חטאתינו, הלא ידוע ש'מלך שמחל עד כבודו, כבודו אינו מחול' (כתובות יז).
הבעל שם טוב הקדוש אומר שמלך בשר ודם שהעם נותן כתר מלוכה בראשו, אינו יכול למחול על כבודו, כי כבודו אינו אישי שלו, אלא, מתוקף תפקידו.
אבל, הקדוש ברוך הוא שברא את העולם והכל שלו - יכול למחול על כבודו, ולכן, אנו באים בטענה זו 'לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה' מלך מלכי המלכים, הרי הכל שייך לך, ואתה יכול למחול לנו.
על כן, אנו בניך רחומך האהובים יכולים לגשת ולהתחנן לפניך הקדוש ברוך הוא, כי אתה יכול למחול לנו על כל חטאתינו, אנא, בבקשה מחל על כל חטאותנו, וכותבנו וחותמנו לשנה טובה ומבורכת. (דורש טוב ר"ה מאמר א).
חשוב שכל אחד יזכור שבימים נוראים, אין להעלות שום מחשבה בלב שחס ושלום אולי לא יצא דינו טוב, רק יאמין האדם שהקדוש ברוך הוא רחום וחנון, ארך אפיים ורב חסד, ורוצה להיטיב לבריותיו, ומכח האמונה הזאת האדם יכול להמשיך עליו – שאכן כך יהיה (אמרי יהודה פר' שופטים).
יהי רצון שנזכה השבוע להרגיש את רחמי ה' וטובו, ונשמע ונתבשר בשורות טובות, אמן!