מסופר מהבעל שם טוב הקדוש שפעם אחת בראש השנה לפני התקיעות היה קטרוג גדול במרום, שלא היה ניתן להמתיקו, ועל כן התקיעות לא עלו, כשהרגישו בכך 'החבריא קדישא' (כך נראו תלמידי הבעש"ט הקדוש שהיו מאוד מקורבים אליו) ישבו בחרדה עצומה.
בבית הכנסת היה אדם אחד חסר דעת, כשהוא ראה את החרדה שעל פניהם התחפש לבעל חיים בצורה שעוררה בדיחות הדעת ושמחה, והנה מיד לאחר שהתעוררה קצת השמחה נכנס הבעל שם טוב הקדוש לתקיעות השופר.
אמר הבעל שם טוב הקדוש שלא היה אפשר להמתיק את הקטרוג אלא ע"י שמחה, כיוון שהמתיחות שלו ושל החברא קדישא מנעו ממנו להמתיק את הקטרוג, ורק על ידי שעברה ביניהם רוח של בדיחות הדעת ושמחה הומתק הקטרוג.
וזה שאמר שלמה המלך "ולשמחה מה זו עושה" מכל מקום שהיא, השמחה 'עושה' פעולה טובה (נתיבות שלום, נתיבי עבודת ה').
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
אומר הבעל שם טוב הקדוש שכל הרעות והיסורין שמגיעים לאדם הם דינים ששורים עליו, והשורש של כל דין נובע מחסד ה', שכידוע 'אין רע יורד מהשמים' - והכל טוב.
אומר על כך הארי הקדוש, שאם רוצים שצרה תתבטל "אין הדין נמתק אלא בשורשו" צריך למצוא את השורש של הצרה, את החסד והטוב שמצוי בדין, וכך ניתן להמתיק אותו ולהפוך אותו לטוב, ולכן, כל אדם שמרגיש שיש עליו דינים, הוא מוצא את הטוב שבדין, הוא יכול להפוך כל 'נגע' ל'ענג', כל 'צרה' יכולה לההפך לו - ל'צהר'.
יהי רצון שנזכה להחתם השנה לאלתר לחיים טובים ולשלום, שפע ברכה והצלחה בגשמיות וברוחניות, ונזכה לראות במהרה בביאת משיח צדקנו, אמן.
הצגת כל התגובות