כשהחסידים התאחדו בינם לבין עצמם והתקרבו למתנגדים

הריסות בית קברות יהודי בוילנה. אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

פרק כ': בימינו קהילות יוצאי הונגריה, נהפכו רובם לחסידיות, כפי אחיותיהם בפולין וגליציה. ייחודי אף הגה"צ שליט"א דור שישי למרנא החתם סופר הנושא את שמו, רבי משה סופר האדמו"ר הנוכחי מערלוי , אולם לא כך היה מאז ומעולם.

הפרקים האחרונים >>

• ההספד בוילנה שהוביל להקמת "טהרת הקודש" של המשכילים
• כשנתניהו נאם בביה"כ המפולג בין המתנגדים לחב"דניקים
• הסטירה לראש הקהל שהובילה להסכמה לחיבור נגד החסידים
• "ישיבות אין מצוי במדינתנו", אמר הרבי מצאנז; מדוע?

אחד מתלמידיו הקרובים ביותר של החתם סופר, רבי מרדכי אפרים פישל סופר, בצוואתו לבניו כתב "נא שרוב לימודכם יהיה גמרא, אמנם אל תניחו ידכם גם מלימוד משניות ונ"ך... אין אני מסכים על החדשות שלובשים מלבושי חסידות ומתרשלים בלימוד בכלל ובפרט לימוד נ"ך" (תולדות סופרים, לונדון תשכ"ג, עמ' קג בהערה).

כך גם שני בניו של מרנא החתם סופר, כפי המתואר בספר היובל למורנו ר' יעקב רוזנהיים (פרנקפורט תרצ"ב) מאת ר' וולף פאפנהיים מקורבו של הגאון רבי אברהם בנימין שמואל סופר – הכתב סופר, שכתב מאמר בשם "זיכרונות ממורי ורבי הכתב סופר זצ"ל". בין היתר כתב ר' וולף איך אילץ פעם חסיד אחד להודות "שאמת כן הוא, שהחסידים אינם מחזיקים אותו (את הכתב סופר) לירא שמים".

בנו השני של החתם סופר, הגאון רבי שמעון סופר, הרב ממטרסדורף, התנגד לחסידות בימיו. את זאת אנו למדים מזיכרונותיה של בתו של הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר רבה של אייזנשטדט שכתבה "אבי היה מתנגד תקיף ביותר לחסידות, אבל הוא טען שהרב ממטרסדוף [ר' שמעון סופר בנו של החת"ס] היה עוין לחסידות יותר ממנו. רבים מהסיפורים שאהב אבי לספר על החסידים יצאו מפי עמיתיו האנטי חסידיים. בכל פעם שהופיע 'רבי' חסידי כזה בבאדן שבווינה, התוצאה הייתה חילול השם של ממש".

עם זאת, למרות מקורות אלו, השלימו בדרך כלל תלמידי החתם סופר עם החסידות בדור שלאחר מכן עקב פרוץ ההשכלה, הרפורמה, והמאבק המשותף של ה"מתנגדים" וה"חסידים", מולם.

אפילו בני רבי מרדכי אפרים פישל סופר שאת צוואתו הזכרנו לעיל, בנו הצעיר ששימש כרב בהאלאש, ואח"כ בפאקאש היה נוסע לעיתים לצאנז להתברך במעונו של ה"דברי חיים" זי"ע, אותו הגדיר "צדיק הדור".

בנו הגדול של הרב סופר הנ"ל, אף התבטא שצריך לאחד את הכוחות בין החסידים למתנגדים לא רק במטרה למלחמה כנגד הרפורמים, אלא אף כנגד שיטת הנאו-אורתודוקסיה (ספר זכרון אליעזר, דף סו ע"ב).

בשנת תרי"א (1851) לראשונה בעולם היהודי חצו את גבול הונגריה גליציה למעלה מ-1000 יהודים בדרכם לחגוג את חגי תשרי אצל הגה"ק הרבי מבעלזא. באותם שנים ישנן מקורות בעיתונות התקופה שמדווחים על "המרות" לחסידות של אישים שנחשבו במתנגדים מדורי דורות כגון של רבי מרדכי ובר רבה של אדא, וכן של רבה של מיכאלוביץ, ועוד.

במקביל להתקרבות בין החסידים והמתנגדים, החסידים התאחדו בינם לעצמם, כך בשנת תרכ"ד (1864) נועדו בעיר מונקאץ' שנים עשר צדיקים מגליציה והונגריה שישבו לתכנן את צעדיהם נגד כוחות המתנגדים. כל הצדיקים קבלו את מרות הצדיק הנערץ מבאלזע, ונשקו את ידו בסיום הפגישה.

ה"חסידים וה"מתנגדים" התאחדו באופן רשמי כפי שכתב הרב יצחק קוסובסקי שחור לאחר ועידת וילנה בשנת תרס"ט (1909), בראשות מרנן החפץ חיים, הגרח"ע גרודזנסקי, האדמו"ר מגור, ואדמו"ר הרש"ב שניאורסון מלויבאוויטש וכתב בהאי לישנה: "באסיפה ההיסטורית ההיא נפגשו לראשונה בעיר ווילנה ראשי ישראל משתי המפלגות, המתנגדים והחסידים, כשהרבנים והאדמו"רים נותנים יד איש לרעהו. הפגישה הנהדרת ההיא עזרה לקרב את הלבבות אחרי פירוד של יותר ממאה שנה", (מתוך מאמר שפורסם בירחון 'בית יעקב' גליון אב- אלול 1960).

היטיב לתאר את האיחוד הוא רי"מ לוין בעיתון הפלס בשמו של הגרח"ע גרודז'ינסקי בתום האסיפה ההיסטורית הזו: "וילנה המסמלת את הפילוג שחל בין יראי ה' לפני מאה וחמישים שנה, המחלוקת בין החסידים למתנגדים, היא זו שזכתה לשמש כיום כגשר לאיחוד הלבבות מחדש".

מקרות ראה:

מיכאל ק סילבר. במעגלי חסידים: קובץ מחקרים "ישיבות אין מצוי במדינתינו מכמה טעמים נכונים", ירושלים תש"ס, מוסד ביאליק

•

הערה לגולשי 'כיכר השבת' מאת כותב המדור ישראל שפירא:

ידוע שבכל הדורות היו מחלוקות לשם שמים, כולל כמובן המחלוקת בין החסידים והליטאים, שגרמה להשביח ולהפרות את תורתם של שני הצדדים עד דורנו. ברור לן שכשיבוא מלך המשיח, יתאחדו הזרמים השונים לעדה אחת קדושה.

"אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא" דרשו רבותינו לרבות תלמידי חכמים, ודי בזה, ומשום מראית עין, נוסיף הדגשה לאלו שאינם מבינים זאת מעצמם:

את ההיסטוריה לא ניתן לשנות, וחקר ההיסטוריה התורנית מחייב להביא את העובדות כהווייתן, וידוע שבכל הדורות היו מחלוקות לשם שמים, כמחלוקת הלל ושמאי, וכך גם המחלוקת בין החסידים והליטאים. אין בדברים המובאים במאמר מלהוריד אף לא במעט מהמעט מכבוד צדיקי הדורות הקודמים, תורתם או קדושתם, ובעתיד עוד נראה, שדעת שני הצדדים הם דברי אלוקים חיים.

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com