"בקטמנדו גיליתי את מדינת היהודים"

הרוחות הסוערות לאחרונה סביב תרומתו של הציבור החרדי למאמץ הבטחוני מביאות גם לתוצאות חיובית. נקודת החיכוך בין העולם החילוני לעולם החרדי, מסתבר, הופכת לפעמים גם לנקודת ממשק. העובדה כי הנושא החרדי עומד בראש סדר היום מביאה להתעניינות רבה בחייה הפנימיים של הקהילה החרדית, בדרכיה ובאופן ההתנהלות שלה. שפע של סדרות דרמה וכתבות מגזין העוסקות בדמויות חרדיות משודרות בתקשורת הכללית.

כזו היא הסדרה "קטמנדו", ששודרה בזכיינית ערוץ 2 "רשת", והסתיימה זה עתה. סדרת טלוויזיה העוסקת בחייהם של התרמילאים בנפאל ובמרכזה זוג צעיר שיצא לשם בשליחות חב"ד. צילומי הסדרה החלו אמנם זמן רב לפני פרוץ סערת גיוס בני הישיבות, אך בפועל פרקי העלילה שודרו במקביל לתכניות החדשותיות שעסקו בהפגנות ובהאשמות ההדדיות. בשעה שברחוב הישראלי הטונים עולים ונדמה כי איש לא שומע את רעהו, הרחק מארץ הקודש הבוערת נסחפים חרדים וחילונים יחד למסע מרתק בשבילים המפותלים של העם היהודי לכל גווניו.

אסתר ונדר, שיצרה את הסדרה יחד עם יאיר רוה, אומרת ל"כיכר השבת" כי לדעתה הטלוויזיה עברה תהליך באופן התייחסותה אל הציבור החרדי. לדבריה, הסדרה הנוכחית הביאה בשורה חדשה בצורה בה היא בחרה לעסוק בדמויות החרדיות: "אנחנו לא הסדרה הראשונה שעוסקת בדמויות חרדיות, כבר היו לפנינו כמה וכמה.

"בתחילה זה היה סוג של סקרנות אנתרופולוגית, ולפעמים גם סתם מציצנות. היחס לחרדים היה כאל יצורים אקזוטיים, והשאלה הדרמטית היתה סביב משבר אמונה. אצלנו, הדרמה עוסקת בנישואין טריים, היכרות עם מקום חדש ואנשים מרקע שונה. הזוג החרדי שלנו הוא זוג צעיר שמאמין באלוקים ובתורה, אבל האמונה שלהם משתלבת בחיים שלהם באופן טבעי, ללא שהיא נדרשת לעמוד במוקד הסדרה".

איך נולד הרעיון?

"הרעיון נולד בטיול שעשיתי יחד עם בעלי שיחי' במזרח הרחוק. כמו כל הישראלים שמסתובבים שם, גם אנחנו נתקלנו בבית חב"ד. התופעה שנגלתה לעינינו ריתקה אותנו. לאחר שבאים מישראל, המפגש בין החבדניקי"ם, המקפידים על קלה כבחמורה, לבין המטיילים שבאים "לנקות ראש" במזרח, נתפס כמשהו מיוחד ולא שגרתי. גם החוויות הפנימיות של ה"שליחים" עניינו אותנו. אנחנו כבר רגילים לראות את שליחי חב"ד בכל מקום וזה נראה לי מובן מאליו, אבל כשהתחלנו לשוחח עם השליחים, חלקם צעירים שזה עתה נישאו, התברר לנו כי התהליך שהם עוברים לא פשוט בכלל. כל אלו העלו לנו את הרעיון להפיק סדרה שתעסוק בתופעה הזו. ניסחנו מסמך ובה עיקרי הרעיון והגשנו אותה לזכייניות. "רשת" הביעה התעניינות ביוזמה ונתנה לנו אישור וגב כלכלי, וכך יצאנו לדרך".

פתאום יש קשיים

הסדרה הצליחה לגעת בשורה של נקודות עומק בסיפור עלילותיה של חסידות חב"ד בעולם הגדול. השליחים, שתמיד מצטלמים כקבוצה בת 3000 איש, מחייכים ובטוחים בצדקת דרכם, נגלים כאן כאנשים צעירים בעלי קשיים והתבלטויות משלהם. בעוד המעבר מהקהילה החמה והתומכת אל העולם הזר מתוסרט תמיד כשפס קול של שירת "דידן נצח" מושמע ברקע, כאן המצלמה מתמקדת בזוג שליחים צעיר מבין האלפים, והם מדברים. ההיחשפות של הקהל הרחב אל עולמם הפנימי של השליחים, המתברר כאנושי ומוכר, רק מעצימה בעיניו את גודל האתגר וההקרבה שהם נדרשים לה.

זו הפעם הראשונה שחסידי חב"ד, המוכרים בעולם החילוני כ'שליחים' שמביאים את דבר היהדות במאור פנים, זוכים להתבוננות מעמיקה בצורה של סדרת דרמה. חסידות חב"ד, בשונה מחוגים חרדיים אחרים, מתייחדת בצורה בה היא בוחרת להתייחס אל העולם החילוני. בעוד העולם החרדי שלאחר השואה קיבל החלטה אסטרטגית להגביה את החומות הבצורות ולהמעיט ככל שניתן במגע עם העולם החילוני, כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זי"ע נתן בחסידיו את האמון כי צדקת דרכם תעמוד להם והם יעמדו במפגש עם העולם הזר, ויוכלו לו. כעת, לראשונה, בחרה המדיה החילונית לבחון מה עומד מאחורי אותם אנשים צעירים שכה לא חוששים מפניה.

ההוויה החרדית והחסידית משופעת בנוהגים ומטבעות לשון ייחודיות, גישות והתייחסויות שונות, והשחקנים החילונים נדרשו להיכנס לעולם זר וחדש להם: "בעלי ואני, בזמן העבודה על הסדרה, התחלנו ללמוד חסידות באופן קבוע ומעמיק עם משפיעים חב"דיים מוכרים, כדי להעביר את העולם הזה לסדרה באופן הנכון והאמיתי", מספרת ונדר. "כשזה התקרב לשלב הצילומים, לקחנו לשחקנים יועץ אמינות חב"דניק (יחיאל פלישמן), שהשקיע ועשה איתם עבודה מעולה - לימד אותם את השפה החב"דית, את ההתנסחויות הייחודיות להם, ניגונים, עד שהם נראו חסידים לכל דבר".

סצנה אחת מתוך הסדרה, יהיו שיאמרו מהמכוננות שבהם, מציגה את סעודת השבת של זוג השליחים עם קהילת הישראלים: הרב מתחיל לשיר "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל", צעיר ישראלי מתעקש לנסח שונה את הפסוק. "עלינו ועל כל העולם", הוא אומר, לא מוכן להכיר בייחודיות של העם היהודי. הדיון שמתפתח בינו לבין הרב מרתק ומביא אל המרקע את הפערים העומדים בבסיס שתי התפיסות.

ונדר: "דווקא זו נקודה שבלטה בעיניי כשהתבוננתי בדפוס פעולתם של השליחים, היחס שלהם אל הגויים בסביבתם. שמחתי לגלות כי קיים בהם טוב לב בסיסי שמתבטא בצורת התייחסותם אל כל אדם. ודאי שעיקר פעולתם מתמקדתם בקהילה היהודית, לשם כך הם הרי יצאו לשליחות הרחוקה, אבל בעודם שם הם מסייעים לכל מי שהם פוגשים. הזדמן לי לשמוע את הרב נחמיה וילהלם, שליח חב"ד בתאילנד, מסביר על החשיבות הרבה שקיימת במתן צדקה וסיוע גם לגוי. בין שאר הנושאים שעולים בסדרה, גם הנקודה הזו מקבלת ביטוי".

רשת: הסדרה התקבלה באהבה גדולה

מבחינתכם, מה המסר שרציתם להעביר באמצעות הסדרה?

"אנשים שצפו בסדרה שאלו אותנו מדוע עלילה כזו לא יכולה להתרחש בישראל. לך תסביר להם שבכל עיר בישראל קיימים כמה וכמה בתי חב"ד, הפועלים ומוכרים ולהם קהל רב המבקר ומשתתף ביזמות השונות. אנו חושבים כי למי שנחשף לפעילותה של חב"ד בחו"ל, הסדרה הזו תעלה זכרונות חיוביים, ולמי שלא מכיר היא תגרום שיתהה לעצמו באילו נסיבות החיבורים הללו אפשריים. בעולם של ניתוק וניכור, עשינו סדרה דווקא על חיבור".

"יהיו שיאמרו שבחו"ל אנשים לא מתגלים בטבעם האמיתי. ששם, במסגרת של טיול, האופי האמיתי לא מתגלה ומה שמתרחש הוא מן השפה ולחוץ. אני חושבת שההיפך הוא הנכון. הייתי אומרת שבקטמנדו גיליתי את מדינת היהודים. כאן בישראל מלאת הקולות והרעשים אנו עסוקים בשורה של נושאים שכולם הם לא מה שאנחנו באמת, דווקא הרחק מכאן מתגלה המהות הפנימית שלנו, ובפנימיות שלנו החיבור בינינו קיים באופן טבעי: אנחנו עם אחד, ואנחנו נהנים מזה".

עם שידורו של הפרק האחרון בסדרה, נמסר מזכיינית "רשת":

"רשת" מעודדת יצירה ישראלית מקורית ובכלל זה כל יצירה המשקפת את פני החברה הישראלית על זרמיה וגווניה השונים. אנו עוסקים בדרמה טובה וסיפור טוב, והסדרה התקבלה באהבה גדולה ופרגון מדהים. אנו יכולים רק לקוות שהסדרה מסייעת ולו בקצת בהיכרות עם אוכלוסיות שחלק מצופינו אינם נתקלים בהם ביום יום.