חפץ נדיר ששימש למדידה אחידה של נפח, בן כ-2000 שנה, אשר התגלה לאחרונה בחפירות רשות העתיקות בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים, מחזק את הסברה שהתגלתה כיכר העיר התחתונה של העיר מתקופת בית שני.
המדובר בחלק של שולחן אבן אשר שימש לקביעת מידות נפח אחידות, שהתגלה בסמוך לרחבה מרוצפת גדולה ברחוב המדורג, אשר הוביל את עולי הרגל מבריכת השילוח אל הר-הבית.
לדברי פרופ' רוני רייך, אשר חוקר את החפץ, "בשבר שולחן המדידות שנתגלה בעיר דוד, נותרו שניים מהשקעים החרוטים העמוקים, כשלכל שקע נקב קטן בתחתיתו. את הנקב שבתחתיתו ניתן היה לפקוק באמצעות אצבע, למלא את השקע נוזל כלשהו, להסיר את האצבע ולרוקן את החומר אל תוך כלי אחר, ולקבוע בכך את נפחו של הכלי, על פי התקן של שולחן המדידות. בצורה זו, יכלו סוחרים לבוא ולכייל את כלי המדידה שלהם לפי תקן אחיד".
הארכיאולוג ארי לוי, ממנהלי החפירה ברחוב המדורג מטעם רשות העתיקות, הסביר כי "בחפירות הרחוב המדורג בעיר דוד התגלו גם משקולות אבן רבות מאוד, ובערכים שונים. המשקולות שנמצאו שייכות לטיפוס שהיה אופייני בעיקר לירושלים".
"העובדה שהיו משקולות אופייניות לעיר, מעידה על הייחודיות של הכלכלה והמסחר בירושלים של ימי בית שני, ייתכן שבהשפעת המקדש". משקולות האבן עשויות כמעין כיכר פחוס, והן בגדלים שונים, המייצגים ערכים שונים של משקל.
לדברי רייך, יותר מ90% של מכלול משקולות האבן מטיפוס זה, המונה כמה מאות בסך הכול, נמצא בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בירושלים הקדומה של ימי הבית השני: בכך הן מיוחדות ומייצגות תופעה ירושלמית מובהקת.
חוקרי רשות העתיקות נחשון זנטון, מורן חג'בי ומידד שור, ממנהלי החפירה ברחוב המדורג מטעם רשות העתיקות, חשפו בשנים האחרונות רחבה מרוצפת גדולה ברחוב שעלה אל בית המקדש בימי בית שני, והם מציעים כי רחבה זו שימשה ככיכר העיר התחתונה, בה התקיימה פעילות המסחר של ירושלים.
לדברי ארי לוי, "שולחן תקני הנפח שמצאנו ומשקולות האבן שהתגלו בסמוך, מחזקים את ההערכה כי התקיימה במקום פעילות מסחרית ענפה, ואולי יש כאן כדי להצביע על קיומו של שוק".
פרופ' רייך מוסיף, ש"ייתכן כי באזור זה של העיר שמימי הבית השני, היה מצוי משרדו של המפקח על המידות והמשקולות של העיר ירושלים- תפקיד שהיה מקובל בערים אחרות ברחבי האימפריה הרומית בעת העתיקה ואשר מוכר בתואר היווני אַגוֹרַנוֹמוֹס".